לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קלה: סדר קריאת התורה ביום ב' וה'

סימן קלה: סדר קריאת התורה ביום ב' וה'

 

סעיף א
בשני ובחמישי, ובשבת במנחה, קורין שלשה, אין פוחתים מהם ואין מוסיפין עליהם; ואין מפטירין בנביא.
הגה: ואם היו ב' חתנים בבהכ"נ והם ישראלים, מותר להוסיף לקרות ד', דלדידהו הוי כיו"ט שמותר להוסיף (מרדכי פ' הקורא עומד הגהות מיימוני פי"ב מה"ת); ונראה דהוא הדין לשני בעלי ברית, דיו"ט שלהם הוא, כדלקמן סי' תקנ"ט (ודין שבת ויו"ט ע"ל ריש סי' רפ"ב לענין הוספה).
 
סעיף ב
מקום שמפסיקין בשבת בשחרית, שם קורין במנחה, ובשני ובחמישי, ובשבת הבאה. הגה: אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור, לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכה לאותה שבת (אור זרוע) (ועיין לקמן סי' רפ"ב).
 
סעיף ג
כהן קורא בתורה ראשון, ואחריו לוי, ואחריו ישראל.
 
סעיף ד
המנהג הפשוט שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל, והוא שהכהן יודע לקרות, (ומיהו אם יוכל לקרות עם השליח ציבור מלה במלה סגי בכך כדלקמן סי' קל"ט (אבודרהם), שאם אינו יודע לקרות היאך יברך על התורה.
 
סעיף ה
אם ספר תורה פתוח והכהן קורא את שמע, אינו רשאי להפסיק, וקוראים ישראל במקומו. הגה: וכן בתענית שאחר פסח וסוכות שקורין ויחל, אם אין הכהן מתענה, קורין לישראל; וטוב שילך הכהן מבהכ"נ (מהרי"ק שורש ט').
 
סעיף ו
אם נכנס הכהן לבהכ"נ אחר שהתחיל הישראל לברך ברכת התורה, אינו פוסק, אבל ברכו לא הוי התחלה, ועומד הישראל בתיבה עד שישלמו כהן ולוי ואז יקרא. אם אין כהן בבהכ"נ, קורא ישראל במקום כהן, ולא יעלה אחריו לוי.
הגה: אבל ראשון יוכל לעלות; (ב"י מהרי"ל בשם ר' ירוחם נ"ב בח"ג) וכשקורין אותו, אומרים במקום כהן, שלא יטעו לומר שזהו כהן (טור).
 
סעיף ז
אם היו כהן ולוי בבהכ"נ, וקרא הכהן וסבור שאין שם לוי והתחיל לברך ברכת התורה שנית, אין מפסיקין אותו.
 
סעיף ח
אם אין לוי בבהכ"נ, כהן שקרא ראשון מברך שנית במקום לוי, אבל לא כהן אחר, כדי שלא יאמרו שהראשון פגום.
 
סעיף ט
וכן לא יעלו שני לוים זה אחר זה, כדי שלא יאמרו שאחד מהם פגום.
 
סעיף י
נהגו לקרות כהן אחר כהן, בהפסק ישראל ביניהם, ואומר החזן כשקורא לשני: אע"פ שהוא כהן; וכיוצא בזה נוהגים בלוי אחר לוי.
הגה: ולכן מותר לעלות ג"כ למפטיר בכי האי גוונא, ואם קורא מפטיר סתם אין לחוש לפגמו, דהרי לא מזכיר שמו. ויש אומרים דאין לקרות כהן או לוי למנין שבעה, אבל לאחר שנשלם המנין יכולים לקרות כהן או לוי (אגור בשם מהרי"ו ומרדכי פ' הניזקין וב"י בשם ר' ירוחם), וכן נוהגין במדינות אלו; ומיהו במקום צורך ודחק יש לסמוך אסברא ראשונה.
 
סעיף יא
יש מי שאומר שאם קרא החזן כהן או לוי ואינו שם, לא יקרא לאחר בשם, משום פגמו של ראשון, אלא אחר יעלה מעצמו, (וכן נהגו. שליח ציבור שהוא כהן יכול לקרוא כהן אחר לתורה) (מרדכי פ' הקורא עומד ואגור).
 
סעיף יב
עיר שכולה כהנים, אם יש ישראל אחד ביניהם אותו ישראל קורא ראשון, מפני דרכי שלום; וכל שאין בהם ישראל כדי סיפוקם, או שאין שם ישראל כלל, קורא כהן אחר כהן, שאין שם משום פגם, שהכל יודעים שאין שם אלא כהנים; והוא הדין לעיר שכולה לוים.
 
סעיף יג
אם קטן קורא בתורה בצבור, בסי' רפ"ב; אם אין כהן אלא סומא או שאינו בקי, בסי' קל"ט.
 
סעיף יד
בני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאים אצלם ספר תורה אפילו ברשות הרבים ויוה"כ.
הגה: והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד, אבל אם מכינים לו ספר תורה יום או יומים קודם, מותר (אור זרוע הגהות אשרי פ"ג דברכות); ואם הוא אדם חשוב, בכל ענין שרי (שם).