לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קמה: דיני המתרגמין

סימן קמה: דיני המתרגמין

 

סעיף א
בימי חכמי הגמרא היו נוהגים לתרגם, כדי שיבינו העם. אין הקורא רשאי לקרות לתורגמן יותר מפסוק אחד, ואין המתרגם רשאי לתרגם עד שיכלה הפסוק מפי הקורא; ואין הקורא רשאי לקרות פסוק אחר, עד שיכלה התרגום מפי המתרגם; ואין הקורא רשאי להגביה קולו יותר מהמתרגם, ולא המתרגם יותר מהקורא; ואין הקורא רשאי לסייע למתרגם, שלא יאמרו: תרגום כתוב בתורה.
 
סעיף ב
קטן מתרגם על ידי גדול, אבל אינו כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן.
 
סעיף ג
האידנא לא נהגו לתרגם, משום דמה תועלת בתרגום כיון שאין מבינים אותו.