סימן סב: מי שלא דקדק בקריאת שמע או לא השמיע לאזנו
סעיף א
אעפ"י שמצוה לדקדק באותיותיה, קראה ולא דקדק בהן, יצא.
סעיף ב
יכול לקרותה בכל לשון, ויזהר מדברי שיבוש שבאותו לשון וידקדק בו כמו בלשון הקודש.
סעיף ג
צריך להשמיע לאזנו מה שמוציא בפיו, ואם לא השמיע לאזנו, יצא ובלבד שיוציא בשפתיו.
סעיף ד
אם מחמת חולי או אונס אחר קרא קריאת שמע בלבו, יצא.
הגה: ואף לכתחלה יעשה כן אם הוא במקום שאינו נקי לגמרי ואינו יכול לנקותו משום אונס, יהרהר בלבו. ובלבד שלא יהא מקום מטונף לגמרי דאסור להרהר בדברי תורה במקום הטנופת (ב"י סי' כ"ה).
סעיף ה
צריך שליח צבור להשמיע קולו בשמע ישראל כדי שישמעו הקהל וימליכו שם שמים יחד.