סימן פה: באיזה מקומות אסור לקרות קריאת שמע
סעיף א
לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא קריאת שמע. ואפילו אם היה קורא ובא, צריך להפסיק כשיגיע למבוי המטונף, וכשיצא משם, אפילו שהה כדי לגמור את כולה, אינו צריך לחזור אלא למקום שפסק.
הגה: ויש אומרים שחוזר לראש, וכן עיקר (וע"ל סי' ס"ה).
סעיף ב
אפילו להרהר בדברי תורה, אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ובמקום הטנופת, והוא המקום שיש בו צואה ומי רגלים.
הגה: ואפילו הלכות המרחץ אסור ללמוד במרחץ (ר"ן פ' כירה וב"י בשם א"ח).
דברים של חול, מותר לאמרם שם בלשון הקדש. וכן הכנויים, כגון רחום, נאמן וכיוצא בהם, מותר לאמרם שם; אבל השמות שאינם נמחקין, אסור להזכירם שם. ואם נזדמן לו שם להפריש מדבר האסור, מפריש, ואפילו בלשון הקודש ובענייני קודש.
הגה: ובמקום שמותר להרהר בדברי תורה, מותר לפסוק דין ובלבד שלא יאמר טעמו של דבר (ר"ן פ"ק דשבת ובפרק כל הצלמים).