לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תרמח: דברים הפסולים באתרוג

סימן תרמח: דברים הפסולים באתרוג

 

סעיף א
אתרוג היבש, פסול; ושיעור היבשות, כשאינו מוציא שום ליחה, ויבדק ע"י שיעבור בו מחט ובו חוט, ואם יש בו ליחה יראה בחוט (ואתרוג שהוא משנה שעברה, ודאי יבש הוא ופסול) (תה"ד מהרי"ל סימן ה').
 
סעיף ב
אתרוג שניקב נקב מפולש כל שהוא, פסול; ושאינו מפולש, אם היה כאיסר, פסול; ואם חסר כל שהוא, פסול. ויש אומרים דגם בנקב מפולש בעינן חסרון משהו; ושאינו מפולש, בחסרון כאיסר.
הגה: ונהגו להכשיר הנקבים שנעשו באילן על ידי קוצים, אע"פ שיש בהם חסרון, שזהו דרך גדילתן (תה"ד סי' צ"ט); מיהו אם רואה שאין העור והבשר קיים תוך הנקב, פסול לסברא הראשונה אע"פ שאינו מפולש; ובשעת הדחק יש להקל כסברא האחרונה, להכשיר חסרון שאינו כאיסר ואינו נקב מפולש (דעת עצמו).
 
סעיף ג
מפולש, יש מפרשים כפשוטו, דהיינו שניקב מצד זה לצד זה; ויש מפרשים שכיון שניקב עד חדרי הזרע שהגרעינים בתוכו, מקרי מפולש.
 
סעיף ד
אתרוג שנימוח כל בשרו בפנים, וקליפתו החיצונה קיימת וחדרי הזרע קיימים בפנים, כשר; ויש פוסלים.
 
סעיף ה
נסדק כולו מראשו לסופו, אפילו אינו חסר כלום, פסול; אבל נשאר בו שיור למעלה ולמטה, אפילו כל שהוא, כשר; ויש מי שאומר דדוקא מלמטה, אבל בחוטמו אפילו כל שהוא, פסול. הגה: ויש מחמירים לפסול בנסדק רובו; וכל שלא נסדק רוב קליפתו העבה לא מקרי נסדק (רבינו נסים).
 
סעיף ו
נקלף הקליפה החיצונה שלו, שאינו מחסרו אלא נשאר ירוק כמות שהוא ברייתו, אם נקלף כולו, פסול; אם נשאר ממנו כל שהוא, כשר; ויש אומרים שצריך שישתייר כסלע.
 
סעיף ז
ניטל דדו, והוא הראש הקטן ששושנתו בו, פסול.
הגה: ויש מחמירין אם נטלה השושנתא, דהיינו שאנו קורין פיטמא (ר"ן), וטוב להחמיר במקום שאפשר, מיהו לענין דינא אין לפסול אלא אם כן ניטל הדד, דהיינו העץ שראש הפיטמא עליו; והראש נקרא: שושנתא (המגיד); וכל זה דוקא שניטלה, אבל אם לא היה לו דד מעולם, כשר, וכן רוב האתרוגים שמביאים במדינות אלו (הרא"ש).
 
סעיף ח
ניטל העץ, שהוא תלוי בו באילן, מעיקר האתרוג, ונשאר מקומו גומא, פסול.
הגה: ואם ינטל קצת העץ ונשאר עובי כל שהוא שכל רוחב הגומא מכוסה, כשר (טור).
 
סעיף ט
עלתה חזזית (פי' תרגום או ילפת או חזזן) עליו, אם בשנים או בשלשה מקומות, פסול; ואם במקום אחד, אם עלה על רובו, פסול; ואם על חוטמו, אפילו כל שהוא, פסול. וחוטמו היינו ממקום שמתחיל להתקצר ולהתחדד כלפי ראשו.
 
סעיף י
יש אומרים דהא דבב' ובג' מקומות פסול, היינו דוקא כשנתפשט הנימור ברובו אף על פי שבשטח החברבורות הוא מיעוט; אבל במיעוטו, כגון שכולם מצד אחד של אתרוג, כשר. ויש פוסלים אפילו במיעוטו של צד אחד.
 
סעיף יא
אם הוא מחצה על מחצה במקום אחד, יש מכשירין ויש פוסלים.
 
סעיף יב
מחוטמו ואילך, דהיינו ממקום שמתחיל לשפע עד הפיטמא, פוסל חזזית וכל שינוי מראה בכל שהוא; ויש מי שאומר דהוא הדין דיבש פוסל שם בכל שהוא.
 
סעיף יג
חזזית הוא כמו אבעבועות, ויש בו ממש שמקומו ניכר במישוש שהוא גבוה מאתרוג.
הגה: ולכן יש להכשיר אותו חזזית שקורין בל"א מו"ל, לפי שאינן גבוהים משאר האתרוג (מהרי"ל); ויש מי שכתב דיש להכשירם מטעם דנחשבים מראה אתרוג, מאחר דרגילים להיות הרבה כך (ת"ה סי' צ"ט).
 
סעיף יד
אם עלתה בו חזזית בענין שפסול, או שהוא מנומר, אם כשקולפו חוזר למראה האתרוג, כשר (לאחר שנקלף ולא חסר כלום).
 
סעיף טו
נפל עליו מים, בתלוש, ותפח או סרח; או שהוא כבוש בחומץ או מבושל; או מנומר, פסול.
 
סעיף טז
אם הוא שחור או לבן במקום אחד, פוסל ברובו; בשנים או בשלשה מקומות, דינו כחזזית ליפסל אפילו במיעוטו.
 
סעיף יז
מקום שהאתרוגים שלהם כעין שחורות מעט, כשרים; ואם היו שחורים ביותר כאדם כושי, הרי זה פסול בכל מקום.
 
סעיף יח
העגול ככדור, פסול.
 
סעיף יט
גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת, פסול; עשאו כמו ברייתו, אע"פ שעשאו דפין דפין, כשר.
 
סעיף כ
התיום, דהיינו שגדל שנים דבוקים זה בזה, כשר.
 
סעיף כא
הירוק שדומה לעשבי השדה, פסול, אלא אם כן חוזר למראה אתרוג כשמשהין אותו.
 
סעיף כב
שיעור אתרוג, קטן פחות מכביצה, פסול; אבל אם כביצה, אפילו אם הוא בוסר שעדיין לא נגמר פריו, כשר; ואם היה גדול כל שהוא, כשר.