לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תמח: דין חמץ שעבר עליו הפסח

סימן תמח: דין חמץ שעבר עליו הפסח

 

סעיף א
חמץ של אינו יהודי שעבר עליו הפסח, מותר אפילו באכילה.
 
סעיף ב
אם אינו יהודי מביא לישראל דורון חמץ ביום אחרון של פסח, לא יקבלנו הישראל וגם לא יהא ניכר מתוך מעשיו שחפץ בו; וטוב שיאמר שאינו רוצה שיקנה לו רשותו.
 
סעיף ג
חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח, אסור בהנאה אפילו הניחו שוגג או אנוס. ואם מכרו או נתנו לאינו יהודי שמחוץ לבית קודם הפסח, אע"פ שהישראל מכרו לאינו יהודי ויודע בו שלא יגע בו כלל אלא ישמרנו לו עד לאחר הפסח ויחזור ויתננו לו, מותר ובלבד שיתננו לו מתנה גמורה בלי שום תנאי, או שימכרנו לו מכירה גמורה בדבר מועט; אבל מתנה על מנת להחזיר לא מהני.
 
סעיף ד
רשאי ישראל לומר לאינו יהודי בשעה חמישית או קודם: עד שאתה לוקח חמץ במנה קח במאתים שמא אצטרך ואקחנו ממך אחר הפסח; אבל לא ימכור לו ולא יתן לו על תנאי, ואם עשה כן הרי זה עובר בבל יראה (שמות יג, יז) ובל ימצא (שמות יב, יט).
 
סעיף ה
חמץ שנמצא בבית ישראל אחר הפסח, אסור אע"פ שביטל.
 
סעיף ו
אסור להאכיל חמצו בפסח אפילו לבהמת אחרים או של הפקר.
 
סעיף ז
אסור ליתן בהמתו לאינו יהודי להאכילה בימי הפסח, אם הוא יודע שמאכיל אותה פסולת שעורים שהוא חמץ.