סימן תנד: באיזה מצה אינו יוצא ידי חובתו
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תנד: באיזה מצה אינו יוצא ידי חובתו

סימן תנד: באיזה מצה אינו יוצא ידי חובתו

 

סעיף א
אין יוצאין לא בפת סובין ולא בפת מורסן, אבל לש הוא את העיסה בסובין ובמורסן שבה ויוצא בה. ויוצא במצה מסלת נקיה ביותר, ואין אומרים אין זה לחם עוני.
הגה: וטוב לכתחלה שלא לעשות המצה רחבה יותר מדאי, דהוי כאשישה (מהרי"ו).
 
סעיף ב
עיסת הכלבים, בזמן שהרועים אוכלים ממנה יוצאים בה; ואם לאו, אין יוצאין בה שאין זו משומרת לשם מצה.
הגה: כך הם דברי הרמב"ם אבל יש אומרים הטעם משום שאינו קרוי לחם כל זמן שאין הרועים אוכלים ממנו, וכן נראה עיקר (טור י"ד סימן ש"ל ור"ש בפירוש דמסכת חלה פ"ק).
 
סעיף ג
ליכא בזמן הזה דידע למחלט, הילכך כל מין חליטה אסור.
 
סעיף ד
אין אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה. במה דברים אמורים, כשגזל מצה; אבל אם גזל חטים או קמח ועשאו מצה, יוצא בה, שקנאה בשינוי, ודמים לבד הוא חייב לו. (ולענין ברכה ע"ל ריש סימן תרמ"ט).