לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תס: דיני מצת המצוה

סימן תס: דיני מצת המצוה

 

סעיף א
אין לשין מצת מצוה ולא אופין אותה על ידי אינו יהודי, ולא על ידי חרש שוטה וקטן.
 
סעיף ב
הרא"ש היה משתדל במצת מצוה ועומד על עשייתה ומזרז העוסקים בהם ומסייע בעריכתן, וכן ראוי לכל אדם לעשות להטפל הוא בעצמו במצוה.
 
סעיף ג
הלש אחר זמן איסור חמץ יאמר בשעת לישה: כל פרורים שיפלו בשעת לישה ועריכה וכן בצק הנדבק בכלים אני מבטל אותם, כדי שנמצא שמבטלן קודם חימוצן.
 
סעיף ד
אין עושין סריקין המצויירין דהיינו לצייר בפת כמין חיה ועוף; אבל כל מה שעושים אותו במסרק כדי שלא יתפח, וכן מה שמנקבין המצות, מותר, ומכל מקום טוב למהר לעשותן שלא להשהות בהם.
הגה: ויש לעשות המצות רקיקין, ולא פת עבה כשאר לחם, כי אין הרקיקין ממהרין להחמיץ.
 
סעיף ה
אין עושין בפסח פת עבה טפח.
 
סעיף ו
אין להקל במה שהחמירו הקדמונים שלא לעשות פאנדי"ש או פלאדוני"ש.
 
סעיף ז
אין ליתן ביצים שלמים במצה שתאפה עמהם.