לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תצ: סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד

סימן תצ: סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד

 

סעיף א
ביום שני קורין בפרשת אמור, שור או כשב עד סוף הענין, ומפטיר קורא כמו ביום ראשון ומפטיר במלכים בפסח דיאשיהו, מוישלח המלך עד ואחריו לא קם כמוהו.
 
סעיף ב
יום ג' שהוא חולו של מועד, ערבית ושחרית ומנחה מתפלל כדרכו, ואומר יעלה ויבא בעבודה, ואם לא אמרו מחזירין אותו, וכן מזכירו בבהמ"ז ואם לא אמרו אין מחזירין אותו; ובמוסף מתפלל כדרך שמתפלל במוסף של יו"ט.
הגה: אלא כשמגיע לעל ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור, אומר: והקרבתם עולה וגומר, עד ושני תמידין כהלכתן (טור).
 
סעיף ג
נוהגים שביום טוב אומר: את יום טוב מקרא קדש הזה, ובחולו של מועד אומר: את יום מקרא קודש הזה. (ואנו אין נוהגין לומר מקרא קדש כלל, לא ביו"ט ולא בחוה"מ) (טור).
 
סעיף ד
כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של יום טוב, קורים ההלל בדילוג כמו בראש חודש.
 
סעיף ה
סימן הפרשיות של שמונת ימי הפסח, משך, תורא, קדש, בכספא, פסל, במדברא, שלח, בוכרא; וזה הסדר לא ישתנה כי אם כשחל פסח ביום ה', שביום שלישי שהוא שבת קורא ראה אתה אומר אלי שהוא פסל, וביום א' ב' ג' קורין קדש, בכספא, במדברא.
 
סעיף ו
בכל ימי חול המועד ושני ימים טובים אחרונים קורים (הרביעי) בספר שני, בקרבנות המוספין שבפנחס, ומתחיל והקרבתם עד סוף פיסקא.
 
סעיף ז
בליל יום טוב האחרון מקדשין על היין ואין אומרין זמן.
הגה: ואומרים בתפלה ובקידוש: זמן חרותינו, כמו ביו"ט ראשון (מהרי"ל ומנהגים).
 
סעיף ח
מפטירין ביום שביעי וידבר דוד, וביום שמיני עוד היום בנוב לעמוד.
 
סעיף ט
שבת שחל בחול המועד, ערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו של שבת, ואומר יעלה ויבא בעבודה; ובמוסף אומר סדר מוסף יום חול המועד, אלא שמזכיר של שבת ואומר: ותתן לנו את יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה, וכן אומר: את מוספי יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה, וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים, ומפטירים היתה עלי.
הגה: ואין מזכירין בברכת ההפטרה לפסח לא באמצע ולא בחתימה. ונוהגין לומר שיר השירים בשבת של חול המועד, ואם שבת ביום טוב האחרון אומרים אותו באותו שבת; וכן הדין בסוכות עם קהלת. ונוהגין לומר רות בשבועות (אבודרהם). והעם נהגו שלא לברך עליהם על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים.