לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תיח: דין תענית בראש חודש

סימן תיח: דין תענית בראש חודש

סעיף א

ראש חודש אסור בתענית.
 
סעיף ב
אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים, חנוכה ופורים. ואם התחילו, שגזרו להתענות כך וכך ימים והתחילו בהם קודם ראש חודש אפילו יום אחד, אין מפסיקין, ומתענין ומשלימין.
 
סעיף ג
יחיד שקבל עליו תענית כך וכך ימים ופגע בו ראש חדש, או שקבל עליו להתענות בראש חודש, אם קבלו בלשון קבלת תענית בעלמא אינו צריך התרה. ואם קבלו עליו בלשון: הרי עלי, שהוא לשון נדר, צריך התרת חכם. (ועיין בי"ד סימן רט"ו ס"ג).
 
סעיף ד
אם נשבע להתענות כך וכך ימים ואירע בהם ראש חדש, השבועה חלה עליו מטעם איסור כולל. ואם נשבע בפירוש להתענות בראש חדש, נראה לי שחלה עליו שבועה כיון שאינו אלא מדרבנן. אלא שמדברי הרמב"ם נראה לכאורה שהוא מדאורייתא (וע"ל סי' תק"ע).
 
סעיף ה
המתענה בר"ח או בחנוכה ופורים תענית חלום, צריך למיתב תעניתא לתעניתיה.