סימן תכה: דיני ראש חדש שחל להיות בשבת
סעיף א
ראש חודש שחל להיות בשבת, ערבית שחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר יעלה ויבא בעבודה, ואינו מזכיר של שבת ביעלה ויבא, ומוציאין שני ספרים וקורין בא' שבעה בסדר היום, ובשני קורא מפטיר וביום השבת ובראשי חדשיכם עד סוף הפרשה, ומפטירין השמים כסאי, (ואם מזכיר של ראש חודש ע"ל סימן רפ"ד ס"ב), חוץ מראש חודש אלול שחל להיות בשבת שמפטירין עניה סוערה.
הגה: ויש אומרים השמים כסאי (טור ומרדכי פרק בני העיר ומנהגים) וכן נוהגין במדינות אלו. אבל ראש חדש אב שחל להיות בשבת, מפטירין שמעו (אבודרהם ומרדכי פרק בני העיר ומנהגים), ויש אומרים השמים כסאי וכן עיקר במקום שאין מנהג, (ת"ה סימן י"ט ומנהגי מהרא"ק). ואם אירע ר"ח בד' פרשיות, מפטירין בשל פרשה (מנהגים), ועיין לקמן סימן תרפ"ה.
סעיף ב
ראש חדש שחל להיות באחד בשבת, מפטירין בשבת שלפניו ויאמר לו יהונתן מחר חדש (ואין דוחין עניה סוערה ולא שמעו משום מחר חדש) (מנהגים). ואם ראש חדש שני ימים, שבת ויום ראשון, מפטירין השמים כסאי ונוהגים לומר אחר כך פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת ויאמר לו יהונתן לזכר שמחר גם כן הוא ראש חודש.
הגה: ויש אומרים שאין להפסיק מנביא לנביא ואין אומרים רק הפטרת ר"ח, (ת"ה סי' ב' ופסקיו סימן צ"ד), וכן נוהגין, אבל אם ההפטרה באותו נביא עושין כן. וכן אם היה חתונה בר"ח או בשאר שבתות, שאין דוחין ההפטרה.
סעיף ג
ר"ח שחל להיות בשבת, כולל במוסף בברכה רביעית שבת ור"ח וחותם מקדש השבת וישראל וראשי חדשים.