סימן רמה: ישראל וא"י שותפין, איך יתנהגו בשבת
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רמה: ישראל וא"י שותפין, איך יתנהגו בשבת

סימן רמה: ישראל וא"י שותפין, איך יתנהגו בשבת

 

סעיף א
ישראל ואינו יהודי שיש להם שדה או תנור או מרחץ או רחיים של מים בשותפות, או שהם שותפין בחנות בסחורה, אם התנו מתחלה בשעה שבאו להשתתף שיהיה שכר השבת לאינו יהודי לבדו, אם מעט ואם הרבה, ושכר יום א' כנגד יום השבת לישראל לבדו, מותר. ואם לא התנו בתחלה, כשיבואו לחלוק נוטל אינו יהודי שכר השבתות כולם, והשאר חולקים אותו; ואם לא היה שכר השבת ידוע, יטול האינו יהודי לבדו שביעית השכר, וחולקים השאר.
הגה: ויש מתירין השכר בדיעבד, אפילו לא התנו וחלקו סתם (הרא"ש פ"ק דע"א ורבי' ירוחם חי"ב). ונראה לי דבהפסד גדול יש לסמוך עלייהו; ויש אומרים שכל זה לא מיירי אלא בשותפות שכל אחד עוסק ביומו (ב"י), אבל כששניהם עוסקים ביחד כל ימי החול, ובשבת עסק האינו יהודי לבדו, מותר לחלוק עמו כל השכר, דאינו יהודי אדעתא דנפשיה קא עביד, ואין הישראל נהנה במלאכתו בשבת, כיון שאין המלאכה מוטלת עליו לעשות; ומכל מקום לא יטול שכר שבת אלא בהבלעה עם שאר הימים (ר"ן פ"ק דשבת סוף פרק כל כתבי).
 
סעיף ב
היכא שהתנו בתחלה, אם אח"כ בשעת חלוקה נתרצה האינו יהודי לחלוק בשוה, מותר.
 
סעיף ג
היכא שלא התנו בתחלה, יש תיקון ע"י שיחזיר המוכר להם דמי הקרקע או ימכרוהו לאיש אחר ויחזרו ויקנוהו בשותפות, ויתנו בשעת הקניה; ואם נשתתפו בחנות ולא התנו, יחזור כל אחד ויטול חלקו, ויבטלו השותפות, ואחר כך יחזרו להשתתף, ויתנו בתחלה; ואם קבל הקרקע לעשות בו מלאכה בשותפות, יבטלו השיתוף וימחלו זה לזה, ואחר כך יחזרו להשתתף ויתנו בתחלה.
הגה: ואם ירצה להשכיר לאינו יהודי חלקו בשבת, או לשכרו בקבולת, שרי וכמו שנתבאר לעיל ס"ס רמ"ד לענין מכס ומטבע דשרי, וכל שכן כאן דשרי עם שותפות אינו יהודי.
 
סעיף ד
יכול ישראל ליתן לאינו יהודי מעות להתעסק בהם, ואע"פ שהאינו יהודי נושא ונותן בהם בשבת חולק עמו כל השכר בשוה, מפני שאין מלאכה זו מוטלת על ישראל לעשותה שנא' שהאינו יהודי עושה שליחותו, וכן אין העסק ניכר ממי הוא.
הגה: ודוקא בכי האי גוונא שאינו יהודי נושא ונותן לחוד עם המעות, אבל אם כל אחד עוסק ביומו וישראל צריך לעסוק נגד מה שעסק האינו יהודי בשבת, אסור (ב"י בשם גאון). וישראל שיש לו משכון מן האינו יהודי, עיין לקמן סימן שכ"ה סעיף ב' וג'.
 
סעיף ה
מותר לישראל ליתן סחורה לאינו יהודי למכור, אם קצץ לו שכר, ובלבד שלא יאמר לו מכור בשבת. תנור שלקחו ישראל משכון מאינו יהודי, וקבל עליו האינו יהודי שמה שיעלה שכר התנור יתן לישראל ברבית מעותיו, מותר ליטול שכר שבת לפי שהוא ברשות האינו יהודי ואין לישראל חלק בו וגם אין הישראל אומר לו לעסוק בשבת, והאינו יהודי כי טרח בנפשיה טרח, לקיים תנאו.
 
סעיף ו
אפו אינו יהודים בתנורו של ישראל בשבת, על כרחו, ונתנו לו פת בשכר התנור, אסור ליהנות ממנו.