סימן רצו: דיני הבדלה על היין
סעיף א
סדר הבדלה: יין, בשמים, נר, הבדלה וסימנך יבנ"ה. וצריך ליזהר שלא יהא הכוס פגום. הגה: ונהגו לומר קודם הבדלה שעושים בבית: הנה אל ישועתי וגו' כוס ישועות אשא וגו' ליהודים היתה אורה וגו', לסימן טוב. ובשעת הבדלה יתנו עיניהם בכוס ובנר. ונוהגין לשפוך מכוס של יין על הארץ, קודם שסיים בורא פרי הגפן, כדי שלא יהיה הכוס פגום. וטעם השפיכה, דאמרינן: כל בית שלא נשפך בו יין כמים אין בו סימן ברכה, ועושין כן לסימן טוב בתחלת השבוע. גם שופכין מן הכוס לאחר הבדלה ומכבין בו הנר ורוחצים בו עיניו, משום חיבוב המצוה.
סעיף ב
ואין מבדילין על הפת, אבל על השכר מבדילין אם הוא חמר מדינה והוא הדין לשאר משקין, חוץ מן המים.
הגה: וטוב יותר להבדיל על כוס פגום של יין, מעל שכר (אבודרהם). ונהגו להבדיל במוצאי פסח על שכר ולא על יין, משום דחביב עליו.
וביו"ט שחל להיות במוצ"ש, שיש בו קידוש שהוא נאמר על הפת, יש אומרים שאגב הקידוש מבדילין ג"כ עליו. ויש אומרים שיותר טוב לומר הקידוש והבדלה שניהם על השכר.
(הגה: והסברא ראשונה עיקר).
סעיף ג
אם אין לו יין ולא שכר ושאר משקין, יש אומרים שמותר לו לאכול ויש אומרים שאם מצפה שיהיה לו למחר לא יאכל עד למחר שיבדיל. ואם אין לו אלא כוס אחד ואינו מצפה שיהיה לו למחר, מוטב שיאכל קודם שיבדיל ויברך עליו בהמ"ז ואח"כ יבדיל עליו, ממה שיברך בה"מ בלא כוס לדברי האומרים דבהמ"ז טעונה כוס. ולדברי האומרים דאינה טעונה כוס, לא יאכל עד שיבדיל. ומיירי שכוס זה לא היה בו אלא רביעית בצמצום, וכבר היה מזוג כדינו שאם היה משים בו מים יותר לא היה ראוי לשתייה, שאם לא כן לדברי האומרים מבדיל תחלה ושותה ממנו מעט ומוסיף עליו להשלימו לרביעית, ומברך עליו בהמ"ז.
סעיף ד
מי שאין ידו משגת לקנות יין לקידוש ולהבדלה יקנה להבדלה, משום דקידוש אפשר בפת.
סעיף ה
אם אין ידו משגת לקנות שמן לנר חנוכה ויין להבדלה, נר חנוכה קודם.
סעיף ו
אומר הבדלה מיושב.
הגה: ויש אומרים מעומד (אגודה וכל בו ואגור), וכן נוהגין במדינות אלו,
ואוחז היין בימין וההדס בשמאל ומברך על היין, ושוב נוטל ההדס בימין והיין בשמאל ומברך על ההדס, ומחזיר היין לימינו.
סעיף ז
אפילו שמעו כל בני הבית הבדלה בבהכ"נ, אם נתכונו שלא לצאת מבדילים בבית.
סעיף ח
נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש, ויש מי שחולק.
הגה: ע"כ לא יבדילו לעצמן רק ישמעו הבדלה מן האנשים.