סימן רצז: דיני בשמים הבדלה
סעיף א
מברך על הבשמים אם יש לו, ואם אין לו אינו צריך לחזור אחריהם.
סעיף ב
אין מברכין על בשמים של בית הכסא ולא על של מתים (ודוקא) הנתונים למעלה ממטתו של מת, ולא על בשמים שבמסיבות עובדי כוכבים, דסתם מסיבתן לעבודת כוכבים.
הגה: ואם בירך על בשמים אלו לא יצא וצריך לחזור ולברך על אחרים (ב"י בשם א"ח).
סעיף ג
שקים מלאים בשמים שמשימים העובדי כוכבים תוך קנקני היין, אע"פ שמותר להריח בהם אין מבדילין עליהם.
סעיף ד
נהגו לברך על ההדס כל היכא דאפשר.
הגה: ויש אומרים דאין לברך על הדס היבש דאינו מריח, רק על שאר בשמים (טור בשם הר"ר אפרים והר"א מפראג), וכן נהגו במדינות אלו. ונראה לי דיש להניח גם הדס עם הבשמים, דאז עושין ככולי עלמא.
סעיף ה
מי שאינו מריח אינו מברך על הבשמים אלא אם כן נתכוין להוציא בני ביתו הקטנים שהגיעו לחינוך או להוציא מי שאינו יודע.