לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רצט: שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל

סימן רצט: שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל

 

סעיף א
אסור לאכול שום דבר, או אפילו לשתות יין או שאר משקין חוץ ממים, משתחשך עד שיבדיל. אבל אם היה יושב ואוכל מבעוד יום וחשכה לו, אינו צריך להפסיק (אפילו משתייה) (ב"י). ואם היה יושב ושותה וחשכה לו, צריך להפסיק. ויש אומרים דהני מילי בספק חשיכה, אבל בודאי חשיכה אפילו היה יושב ואוכל פורס מפה ומבדיל וגומר סעודתו.
הגה: והמנהג פשוט כסברא הראשונה.
 
סעיף ב
היו שותים ואמרו: בואו ונבדיל, אם רצו לחזור ולשתות קודם הבדלה אינו צריך לחזור ולברך. ויש מי שחולק בדבר.
 
סעיף ג
כשמפסיק להבדיל אינו צריך לברך בורא פרי הגפן על כוס של הבדלה, ויש אומרים שצריך.
 
סעיף ד
כשהיה אוכל וחשכה, שאמרנו שאינו צריך להפסיק, גומר סעודתו ומברך בהמ"ז על הכוס ואח"כ מבדיל עליו, ואם יש לו שני כוסות, מברך בהמ"ז על אחד ומבדיל על אחר.
 
סעיף ה
טעה ואכל קודם שהבדיל יכול להבדיל אח"כ.
 
סעיף ו
שכח ולא הבדיל במוצ"ש, מבדיל עד סוף יום ג'. ויש אומרים שאינו מבדיל אלא כל יום ראשון ולא יותר, ודוקא בורא פרי הגפן והמבדיל בין קודש לחול, אבל על הנר ובשמים אינו מברך אלא במוצ"ש. ויש מי שאומר דהא דקי"ל טעם מבדיל הני מילי היכא דהבדיל בליל מוצ"ש, אבל אם לא הבדיל בלילה כיון שטעם שוב אינו מבדיל.
הגה: והעיקר כסברא הראשונה. ומי שמתענה ג' ימים וג' לילות ישמע הבדלה מאחרים, ואם אין אחרים אצלו יכול להבדיל בשבת מבעוד יום ולשתות ולקבל אח"כ התענית עליו (ת"ה סי' קנ"ט).
 
סעיף ז
המבדיל על היין על שלחנו, אפילו הבדיל קודם שנטל ידיו, פוטר היין שבתוך המזון שאינו צריך לברך עליו. ויש אומרים דלא פטר אלא אם כן נטל ידיו קודם שהבדיל.
הגה: ואם הבדיל תחלה צריך לברך אחריו ברכה מעין ג' (תוס' ומרדכי פרק כיצד מברכין).
 
סעיף ח
כשפוטר היין שבתוך המזון שאינו צריך לברך עליו גם אינו צריך לברך ברכה אחרונה על כוס של הבדלה. ואם אין לו אלא כוס אחד וסבור שיביאו לו יין יותר והבדיל על אותו כוס ואח"כ לא הביאו לו יותר ובירך בה"מ בלא כוס, יש מי שאומר שצריך לברך ברכה אחרונה על כוס של הבדלה.
 
סעיף ט
אם רוצה לסעוד תיכף להבדלה צריך ליזהר שלא יביא לחם לשלחן קודם הבדלה ואם הביא פורס עליו מפה ומכסהו לפי שהוא מוקדם בפסוק וצריך להקדימו אם לא יכסנו.
 
סעיף י
אסור לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל, ואם הבדיל בתפלה מותר אע"פ שעדיין לא הבדיל על הכוס. ואם צריך לעשות מלאכה קודם שהבדיל בתפלה אומר: המבדיל בין(הקודש ובין החול). בלא ברכה, ועושה מלאכה.
הגה: וכן נשים שאינן מבדילין בתפלה יש ללמדן שיאמרו המבדיל בין קודש לחול קודם שיעשו מלאכה (כל בו). ויש אומרים דכל זה במלאכה גמורה כגון כותב ואורג, אבל הדלקת הנר בעלמא או הוצאה מרשות לרשות אינו צריך לזה (ר"י ני"ב חי"ט), ומזה נתפשט המנהג להקל שמדליקים נרות מיד שאמרו הקהל ברכו, אבל העיקר כסברא ראשונה. ויש אומרים לדלות מים בכל מוצ"ש, כי בארה של מרים סובב כל מוצ"ש כל הבארות ומי שפוגע בו וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו (כל בו). ולא ראיתי למנהג זה. וע"ל סימן רס"ג מי שמוסיף מחול על הקודש אם מותר לומר לאחר שהבדיל לעשות לו מלאכה.