לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שלה: דין חבית שנשברה

סימן שלה: דין חבית שנשברה

 

סעיף א
חבית שנשברה, מצילין ממנה מזון שלש סעודות אפילו בכלים הרבה, דאלו בכלי אחד אפילו מחזיק מאה סעודות מציל. ואומר לאחרים: בואו והצילו לכם; ובלבד שלא יספוג, דהיינו שלא ישים הספוג במקום היין לחזור ולהטיפו, גזירה שמא יסחוט. ואפילו אם יש לו בית אחיזה, דליכא חשש סחיטה, אסור, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול; ולא יטפח בשמן להכניס ידו ולקנחה בשפת הכלי.
הגה: ויש אומרים דוקא חבית שנשברה, שבהול ואם יציל חיישינן שיתקננו, אבל אם נסדק ועביד טיף טיף, שאינו בהול כל כך, מותר להציל בכלים לקלוט ולצרף (הגהות מרדכי ותוס' פ' כ"ב והגהות מיימוני פכ"ד). ויש אומרים דכל זה לא מיירי אלא להציל מחצר לחצר, אבל לבית אחר שעירב עמו מצילין בכל ענין, כמו שנתבאר לעיל גבי דליקה (פסקי מהרא"י סי' קצ"ו).
 
סעיף ב
אם נשברה חבית בראש גגו, מביא כלי ומניח תחתיה, ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט לקבל מן הקילוח באויר לאחר שירד מן הגג, ולא יביא כלי אחר ויצרף אותו לראש הגג; ואם מציל בכלי אחד, מציל אפילו קולט או מצרף.
 
סעיף ג
נזדמנו לו אורחים מביא כלי א' וקולט, כלי א' ויצרף; ולא יקלוט ויצרף ואח"כ יזמין האורחים, ולא יערים לזמן אורחים שאין צריכים לאכול.
הגה: ומיהו אם עבר ועשה, שקלט ואח"כ זימן אורחים, מותר (רמב"ן והמגיד פכ"א).
 
סעיף ד
אם יזוב תירוש מגיגית של ענבים שעדיין לא נדרכו, שנמצא אותו הדלף אינו ראוי, שהרי המשקין שבו אסורים ואינו רשאי לשום כלי תחתיו מפני שמבטלו מהיכנו; כיצד יעשה, יניח שם מטתו או שלחנו, ואז יהיה אותו הדלף לפניו גרף של רעי ויכול להניח שם כלי לקבל הדלף כדי שלא יעשה שם טיט, וכשיתמלא הכלי לא יזרקנו בכלי אחר, שלא יבטלנו מהיכנו, אלא מריקו בתוך הגיגית שזבו המשקין ממנו, שהוא מבוטלת מהיכנה ע"י משקין שבה משום משקין שזבו.
 
סעיף ה
נתפזרו לו פירות בחצר, אחד הנה ואחר הנה, מלקט מעט מעט ואוכל ולא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופה; ואם נפלו במקום אחד, נותן אפילו לתוך הסל, אלא אם כן נפלו לתוך צרורות ועפרורית שבחצר שאז מלקט אחד אחד ואוכל, ולא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופה (וע"ל פי' שי"ט).