סימן שסה: דין מבוי שנפרץ
סעיף א
מבוי שנפרץ בו פרצה מצדו כלפי ראשו, אם נשאר עומד בראשו פס רחב ארבעה טפחים, מותר, והוא שלא תהא הפרצה יותר על י'; ואם לא נשאר פס ד', אסור אלא אם כן היתה הפרצה פחות מג' טפחים.
סעיף ב
נפרץ מצדו שלא כלפי ראשו, שיעורו בעשרה. אפילו לא נשתייר מן הכותל ביסוד כלום; והוא דלא בקעי בה רבים, (אבל אי בקעי בה רבים, אפילו לא נפרץ רק ד' טפחים, צריך לתקנו שם) (הרי"ף והרא"ש וטור).
סעיף ג
מבוי שנפרץ במילואו לחצר, ונפרץ החצר מצד השני לרשות הרבים, אם לא עירבו בני חצר עם בני המבוי, חצר מותר אפילו נפרץ נגד פרצת המבוי ואפילו בקעי בה רבים, ובלבד שלא יהא יותר מעשר; ומבוי אסור, אפילו אינו כנגד פרצת החצר, דכיון שלא עירבו עם המבוי אוסרת עליו; וכגון שנכנסו כתלי המבוי בחצר, בענין שאין הגיפופין שנשארו בחצר נראין למי שעומד במבוי, אבל אם נראים, עולים לו משום לחי ומותר. ואם עירבו בני החצר עם בני המבוי, והפרצה שבמבוי לחצר אינו מצד החצר, ופרצות החצר מצד השני אינן מכוונות כנגד פרצת המבוי, והחצר של רבים, גם המבוי מותר. אבל אם לא עירבו, או אפילו עירבו ופרצת החצר למבוי מצדו, או אפילו באמצע החצר ופרצת החצר מצד השני כנגדה, או אפילו אינה כנגדה והחצר הוא של יחיד, אסור. ואם נפרץ לרחבה פחותה מסאתים, או יותר על סאתים והוקף לדירה, דינו כאילו נפרץ לחצר. אבל אם יתירה על סאתים ולא הוקפה לדירה, הוי כאילו נפרץ לכרמלית וצריך תיקון.
סעיף ד
מותר להשתמש תחת הקורה וכנגד הלחי, והני מילי בפתוח לרשות הרבים, אבל בפתוח לכרמלית, אסור בין תחת הקורה ובין כנגד הלחי, מפני שמצטרף לכרמלית שאצלו שמצא מין את מינו וניעור.
סעיף ה
אע"פ שמותר להשתמש תחת הקורה, לא ישב אדם בראש המבוי וחפץ בידו, שמא יתגלגל החפץ מידו לרשות הרבים ויביאנו אליו כיון שאין היכר בינו לרשות הרבים; אבל על פתח החצר, מותר, בין פתוח לרשות הרבים בין פתוח לכרמלית, שיש בו היכרא.
סעיף ו
נשים היושבות על פתח המבוי וכדיהן בידן אין ממחין בידן, דכיון דמידי דרבנן הוא מוטב שיהיו שוגגות ולא מזידות.
סעיף ז
מבוי שנטלו קורותיו או לחייו בשבת, אף על פי שהותר למקצת שבת אסור משם ואילך, בין פתוח לרשות הרבים בין פתוח לכרמלית. ויש מי שאומר דהני מילי בעיר שאינה מוקפת חומה, אבל בעיר מוקפת חומה, מותר.
הגה: ויש לסמוך על זה ולהתיר. וכל זה שהיה ראוי לעמוד כל השבת, אבל אם היה עומד לסתור מערב שבת, אסור לאחר שנסתר. ואם ספק אם נסתר מערב שבת או לא, אזלינן לקולא (תה"ד סימן ע"ג).
סעיף ח
מבוי שנשתתפו בו ונשברה הקורה, אותו חצר שהעירוב מונח בו וחצרות הפתוחות לו, מותרות; אבל חצרות שאין פתוחות לאותו חצר, אסורות.