לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שסח: אם אחר שעירבו נתקלקל העירוב

סימן שסח: אם אחר שעירבו נתקלקל העירוב

 

סעיף א
עירבו ואח"כ נתקלקל העירוב ובא א' מבני החצר לחזור ולתקנו, אם בא לערב ממין הראשון, אפילו כלה, אינו צריך להודיע ואפילו מערב עליהם משלהם. ואם בא לערב ממין אחר, אם כלה הראשון צריך להודיע להם, אם מערב משלהם; ואם משלו, אינו צריך להודיעם כלל. ואם לא כלה הראשון אלא נתמעט, אע"פ שמערב משלהם אינו צריך להודיעם.
 
סעיף ב
נתוספו דיורים בחצר, אם הבית פתוח לשתי חצרות צריך להודיעם, מפני שאולי אינם רוצים לערב עם אלו.
 
סעיף ג
כמה הוא שיעור העירוב בתחלתו, בזמן שהם שמונה עשרה או פחות שיעורו כגרוגרות לכל א'; ואם הם יותר משמונה עשרה, אפילו הם אלף או יותר, שיעורו מזון שתי סעודות, שהם שמונה עשרה גרוגרות, שהם כששה ביצים, ויש אומרים שהם כשמונה ביצים.
 
סעיף ד
נתמעט משיעורו אחר שנכנס שבת ראשונה ונשתייר בו אפילו כל שהוא, כשר אף לשאר שבתות.
 
סעיף ה
אם נתעפש פת העירוב ונפסל מלאכול, הרי הוא כמו שכלה לגמרי וצריך לערב מחדש. הגה: ולכן נהגו לעשות העירוב חלת מצה שאינה ממהרת להתעפש (כל בו וב"י סי' שנ"ד), ועוד דיכולים לשמרה בימי הפסח ויכולים לשמור העירוב כל השנה (דעת עצמו) וזה טוב יותר מלערב כל שבת ושבת, שלא ישכחו מלערב. מיהו אם רוצים לערב כל ע"ש ולאכול העירוב כל שבת, הרשות בידם. וע' לקמן סימן שצ"ד.