לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שצח: דין היאך מודדין אלפים אמה

סימן שצח: דין היאך מודדין אלפים אמה

 

סעיף א
הבא למדוד אלפים אמה של תחום העיר, אם היתה העיר אריכא וקטינא או שהיתה מרובעת ולא לרבוע העולם, הואיל ויש להם ארבע זויות שוות מניחים אותה כמות שהיא ומודדים לה אלפים אמה לכל רוח מארבע רוחותיה.
 
סעיף ב
היתה עגולה, עושין לה זויות ורואים אותה כאילו היא בתוך המרובע, ומודדין חוץ מצלעות אותו מרובע אלפים אמה לכל רוח שנמצא משתכר הזויות; וכן אם היתה העיר משולשת או שיש לה צלעות רבות, מרבעים אותה ואח"כ מוציאין חוץ למרובע אלפים אמה לכל רוח.
 
סעיף ג
כשהוא מרבעה, מרבעה בריבוע העולם, כדי שתהא כל רוח ממנו משוכה כנגד רוח מרוחות העולם ומכוונת כנגדם.
 
סעיף ד
היתה רחבה מצד א' וקצרה מצד א', רואין אותה כאילו כולה רחבה. היתה עשויה כמין גם או כקשת, אם יש בין שני ראשיה פחות מארבע אלפים אמה מודדין לה מן היתר ורואין את כל הרוחב שבין היתר והקשת כאלו הוא מלא בתים; ואם היה בין שני ראשיה ד' אלפים, אין מודדין לה אלא מן הקשת.
הגה: ויש אומרים מן המקום שנתקצר שם הקשת שאין בו ארבע אלפים אמה. וכל זה שיש בין הקשת והיתר יותר מאלפים, אבל אם אין ביניהם אלפים מודדין בכל ענין מן היתר, וכן נראה להקל. (הגהות מיימוני פרק כ"ה מהלכות שבת והרא"ש והטור).
 
סעיף ה
כל בית דירה שהוא יוצא מהעיר, אם היה בינו ובין העיר ע' אמה ושני שלישים שהוא צלע בית סאתים המרובעות או פחות מזה, הרי זה מצטרף לעיר ונחשב ממנה וכשמודדין לה אלפים אמה לכל רוח מודדין חוץ מבית דירה זה.
הגה: ויש אומרים שאין מתחילין למדוד מיד מן הבית אלא מותחין חוט על פני רוחב העיר נגד הבית ומרחיקין משם שבעים אמה ושיריים ומתחילין, וכן בכל מקום שמודדין (טור). וכן נראה לי להקל.
 
סעיף ו
היה בית קרוב לעיר בשבעים אמה, ובית שני קרוב לבית הראשון בשבעים אמה, ובית שלישי קרוב לשני בשבעים אמה וכן עד מהלך כמה ימים, הרי הכל כעיר אחת וכשמודדין מודדין מחוץ לבית האחרון; והוא שיהיה בית דירה זה ד' אמות על ד' אמות או יותר. וכן בית הכנסת שיש בו בית דירה לחזנים, ובית תפלה לאינו יהודי שיש בו בית דירה לכהנים, והאוצרות שיש בהם בית דירה, והגשר והקבר שיש בהם בית דירה, ושלש מחיצות שאין עליהם תקרה ויש בהם ד' אמות על ד' אמות, והבית הבנוי בים, ושתי מחיצות שיש עליהם תקרה ומעזיבה, ומערה שיש בנין על פיה ויש בה בית דירה, כל אלו מצטרפין עמה ואם היו בתוך שבעים אמה ושיריים, ומאותו הבית היוצא רואים כאלו חוט מתוח על פני כל העיר ומודדין חוץ מאותו החוט אלפים אמה. אבל שתי מחיצות שאין עליהם תקרה אע"פ שדרים ביניהם, והגשר והקבר ובהכ"נ ובית תפלה לאינו יהודי והאוצרות שאין בהן בית דירה, והבור והשיח והמערה והשובח ובית שבספינה, כל אלו וכיוצא בהם אין מצטרפין עמה.
הגה: ואם היו שני בתים כאלו נגד העיר, דינם כעיר העשויה כקשת. (טור).
 
סעיף ז
היו שתי עיירות זו סמוכה לזו קמ"א אמות ושליש כדי שיהיה ע' אמה ושיריים לזו ושבעים אמה ושיריים לזו, חשובים שתיהם כעיר אחת ונמצאת כל עיר מהן מהלכת את כל העיר השניה וחוצה לה אלפים אמה.
הגה: וכן חומת העיר שנפרצה מב' רוחותיה זו כנגד זו וחרבו הבתים שביניהם עד קמ"א אמה ושליש, דינו כסתום. (טור). אבל בית אחד, אפילו גדול הרבה, אין לו דין עיר לתת לו שבעים אמה ושיריים, (תוספות והרא"ש פרק כיצד מעברין וטור).
 
סעיף ח
היו שלשה כפרים משולשים, אם יש בין האמצעי ובין כל אחד מהחיצונים אלפים אמה או פחות מכאן, (מלבד רוחב העיר האמצעי) (טור), ובין שנים החיצונים רפ"ג אמות פחות שליש כדי שיהיה בין כל אחד מהם ובין האמצעי כשתראה אותו כאלו הוא ביניהם קמ"א ושליש, הרי שלשתן כמדינה אחת ומודדים להם אלפים אמה לכל רוח מחוץ לשלשתן, (ויש אומרים דאין מודדין מן האמצעי רק מחומותיה), (תוס' והרא"ש פר כיצד מעברין וטור).
 
סעיף ט
עיר שיושבת על שפת הנחל שרוב העתים הוא יבש ומשתמשים בו, שאינו מלא אלא בשעת הגשם, אם יש לפניה מצבה רוחב ד' אמות על שפת הנחל, כדי שיעמדו עליה וישתמשו בנחל, נמצא הנחל בכלל העיר, ומודדין לה אלפים אמה משפת הנחל השני ויעשה הנחל כולו בכלל העיר מפני המצבה הבנויה בצדה; ואם לא היה שם מצבה, אין מודדים להם אלא מפתח בתיהם, ונמצא הנחל נמדד מן האלפים שלהם.
 
סעיף י
יושבי צריפים, דהיינו שיושבים באהלים שעושין מהוצין וערבה, אין להם דין עיר ולפיכך אין מודדין להם אלפים אמה אלא מפתח בתיהם. (אם אין להם כמין היקף מחיצה י' או חריץ י' סביב בתיהם) (ב"י בשם שבולי לקט). ואם יש שם שלש חצרות של שני בתים קבועים של אבן או של נסרים, אלו עושים את כלם קבע ויש להם דין עיר ומרבעים אותה ונותנין לה אלפים אמה לכל רוח כשאר העיירות.
 
סעיף יא
עיר שהוקפה ואח"כ ישבה, מודדין לה ממקום ישיבתה; ישבה ואחר כך הוקפה, מודדין לה מחומתה.