סימן ת: מי שישב לו בדרך לנוח ולא ידע אם הוא בתחום אם לאו
סעיף א
מי שהיה בא בדרך ליכנס לעיר וישב בדרך לנוח וחשכה לו, ולא ידע שהוא בתחום העיר ואחר כך מצא עצמו בתחומה, קנה שביתה בעיר ונכנס לתוכה בשבת, ומהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח. אבל אם לא היה דעתו ליכנס למדינה זו, קנה שביתה במקומו ומשם יש לו אלפים אמה לכל רוח. ואם כלים אלפים אמה ממקום שביתתו בחצי העיר, אינו מהלך בעיר יותר מחציה.
הגה: והוא הדין אם היה בדעתו ליכנס לעיר ואמר שביתתי במקומי, נמי דינא הכי. (המגיד פרק כ"ז).