סימן קג: מי שנזדמן לו רוח בתפלתו או עטוש
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קג: מי שנזדמן לו רוח בתפלתו או עטוש

סימן קג: מי שנזדמן לו רוח בתפלתו או עטוש

 

סעיף א
היה עומד בתפלה ויצא ממנו רוח מלמטה, ממתין עד שיכלה הריח וחוזר ומתפלל.
 
סעיף ב
בקש לצאת ממנו רוח מלמטה ונצטער הרבה ואינו יכול להעמיד עצמו, הולך אחוריו ארבע אמות ומוציא הרוח וממתין עד שיכלה הריח, ואומר: רבון העולמים, יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים, גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו, חרפה וכלימה בחיינו רמה ותולעה במותנו, וחוזר למקומו וחוזר למקום שפסק.
הגה: וע"ל סי' פ"ה. יש אומרים דכל זה מיירי כשמתפלל בביתו, אבל כשמתפלל בצבור דהוי ליה ביוש גדול, אין צריך להרחיק כלל לאחוריו וגם לא יאמר הרבון, רק ממתין עד שיכלה ממנו הריח, וכן נוהגין. (תרומת הדשן סימן ט"ז).
 
סעיף ג
המתעטש בתפלתו מלמטה, סימן רע לו; מלמעלה, סימן יפה לו.