לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן לג: דין תיקוני תפילין ודין הרצועות

סימן לג: דין תיקוני תפילין ודין הרצועות

 

סעיף א
אם נתקלקל עור של שני בתים מבתי הראש זה אצל זה, אם התפילין ישנים, פסולים. ואם הם חדשים, כשרים כל זמן שעור מושב הבתים קיים.
הגה: גם הבתים צריכין להיות קיימים, אלא שנקרעו קצת (ב"י). ויש אומרים להיפך, בישנים כשרים ובחדשים פסולים (רש"י והרא"ש). ונראה לי דיש להחמיר לפסול בשניהם.
ואלו הם חדשים, כל זמן שאם היו מושכים אותם ברצועות הבית מתפשט ונפתח, נקרא חדש. אם אינו נפתח, נקרא ישן. ואם נתקלקלו שנים זה שלא כנגד זה, ראשון ושלישי כשרים, אפילו הם ישנים. ואם נתקלקלו ג' בתים, בכל ענין פסולים.
 
סעיף ב
אם נפסקו תפירות התפילין, להרמב"ם אם היו שתי התפירות זו בצד זו, או שנפסקו ג' תפירות אפילו זו שלא כנגד זו, הרי אלו פסולים. במה דברים אמורים, בישנים. אבל בחדשים, כל זמן שעור מושב הבתים קיים, כשרים. ואלו הן חדשים, כל שאוחזין מקצת העור שנקרע תפרו ותולין בו התפילין והוא חזק ואינו נפסק. ואם אין ראוי לתלות בו אלא הוא נפסק, הרי אלו ישנות.
הגה: ויש אומרים דבחדשים פסולים, ובישנים כשרים (רש"י והטור והרא"ש). וטוב לחוש לשתי הסברות כן נראה לי.
 
סעיף ג
עור הרצועות צריך שיהיה מעור בהמה חיה ועוף הטהורים, וצריך שיהיה מעובד לשמו. רצועות בין מעור בין מקלף, כשרות. הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות מבחוץ, אבל מצד פנים יעשה מאיזה צבע שירצה, חוץ מאדום, שמא יאמרו שמדם חטטיו נצבעו והאדימו.
 
סעיף ד
טוב שישחירם ישראל לשמן, ולא אינו יהודי.
הגה: ומיהו בדיעבד כשר אם השחיר עור הבתים, אבל הרצועות אפילו בדיעבד, פסול (מצא כתוב).
 
סעיף ה
אם נפסקה הרצועה, יש מתירים לתפור מצד פנים, ויש אומרים מה שמקיף ממנה הראש, ובשל יד כדי שתקיף הזרוע לקשור התפלה עם הזרוע וכדי שתמתח עד אצבע אמצעית ויכרוך ממנה על אותו אצבע ג' כריכות ויקשור, אין להם תקנה לא בקשירה ולא בתפירה. וכל יתרון האורך שהוא בשביל שכורך הרצועה כמה פעמים סביב הזרוע, ובשל ראש מה שתלוי ממנה, אין התפירה והקשירה פוסלים בה. ובשעת הדחק יש לסמוך על המתירים, כדי שלא יתבטל ממצות תפילין.