לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תריד: דיני סיכה ונעילת הסנדל

סימן תריד: דיני סיכה ונעילת הסנדל

 

סעיף א
אסור לסוך אפילו מקצת גופו, ואפילו אינו אלא להעביר הזוהמא; אבל אם הוא חולה, אפילו אין בו סכנה, או שיש לו חטטין בראשו, מותר.
 
סעיף ב
אסור לנעול סנדל או מנעל של עור, אפילו קב הקיטע וכיוצא בו, אפילו של עץ ומחופה עור, אסור; אבל של גמי או של קש, או של בגד או של שאר מינים, מותר אפילו לצאת בהם לרשות הרבים. (ומותר לעמוד על כרים וכסתות של עור, ומכל מקום המחמיר תבא עליו ברכה (מרדכי דיומא ותה"ד סימן קמ"ט).
 
סעיף ג
החיה, כל שלשים יום מותרת לנעול את הסנדל; והחולה כיוצא בה, אף ע"פ שאין בו סכנה; וכן מי שיש לו מכה ברגליו.
 
סעיף ד
מותר כל אדם לנעול סנדל מחמת עקרב וכיוצא בו, כדי שלא ישכנו; אם מצוים שם עקרבים או דברים הנושכים.
הגה: ואם ירדו גשמים ורוצה לילך לביתו מבית הכנסת או להיפך, והוא איסטניס, מותר לנעול מנעליו עד שמגיע למקומו (מהרי"ל).