סימן תצז: דיני הכנה ביום טוב
סעיף א
אין צדין דגים מן הביברים.
הגה: אפילו במקום שאינם מחוסרים צידה, לפי שהביבר רחב הרבה והדגים נשמטים אילך ואילך (המגיד פ"ב).
סעיף ב
דגים ועופות וחיה שהם מוקצה, אין משקים אותן ביו"ט ואין נותנים לפניהם מזונות שמא יבא ליקח מהם. וכל מה שאסור לאכלו או להשתמש בו מפני שהוא מוקצה, אסור לטלטלו.
סעיף ג
אפילו ספק צידה אסור; כגון מצודות חיה דגים ועופות שהיו פרושות מערב יו"ט ולמחר מוציא בהם, אסורים אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. ואם מצא המצודות מקולקלות מבערב יו"ט, בידוע שמערב יו"ט ניצודו.
סעיף ד
ספק מוכן מותר ביום טוב שני משום דהוי ספק ספיקא.
סעיף ה
אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יו"ט, מותר ליקח ממנה דגים ביו"ט דהוה ליה ניצודין ועומדין, (מאחר שאמת המים היא צרה ואינן יכולים להשמט) (המגיד פ"א).
סעיף ו
אווזים ותרנגולים ויונים שבבית או שבחצר, העומדים לאכילה, מותר לצודן ואין צריכים זימון.
סעיף ז
שאר כל חיה ועוף שמחוסרים צידה, שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו, אסור לצודן וליתן לפניהם מזונות; וכל שאין מחוסרים צידה, מותר לצודם וליתן לפניהם מזונות.
סעיף ח
איל וצבי שקננו בפרדס וילדו בו עפרים, ועדיין הם קטנים שאין צריכים צידה, מותרים בלא זימון; ודוקא בפרדס הסמוך לעיר בתוך שבעים אמה דדעתיה עלויה. והאם, אפילו זימון אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה.
סעיף ט
יוני שובך ויוני עלייה וצפרים שקננו בטפיחים, (פי' כלי חרס הבנויים בכותלים לקנן בהם העופות), אסור לצודן; לפיכך אין זימון מועיל להם. והני מילי בגדולים, אבל בקטנים שאינם מפריחים מותר לצודן, אבל זימון צריכים.
סעיף י
כיצד הוא הזימון, אומר: זה וזה אני נוטל למחר, ואין צריך לנענעם. אבל באומר: מכאן אני נוטל למחר, לא סגי.
סעיף יא
אם זימן כל השובך, ואינו צריך אלא לזוג, אינו מועיל.
הגה: ואם הוא אפשר שיצטרך כל השובך, יכול להזמין כל השובך ולמחר נוטל מה שצריך (רבינו ירוחם והגהות אשר"י פ"ק דביצה).
סעיף יב
זימן שנים ומצא שלשה, או זימן שחורים ולבנים בקינים המובדלים במחיצה ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים, אסורין אלא אם כן מכירן.
סעיף יג
זימן שלשה ומצא שנים, מותרים. (ואפילו היו מקושרים ביחד, מנתחי מהדדי) (ב"י).
סעיף יד
זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן, אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר, הרי אלו מותרים. והני מילי במדדין, אבל אם הם מפריחין, אסורים; ואפילו יש קן אחר בתוך נ' אמה, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה, כיון שאינם מפריחין אלא מדדין, משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזיה לקניה לא מדדה. (ואם הזמין תוך הקן ומצא על פתח הקן, מותרים) (א"ז).
סעיף טו
אינו יהודי שהביא דורון לישראל ביו"ט בני יונה קטנים משובכות שיש לו בעיר, כיון שאין צריכים צידה, מותרים.
סעיף טז
השוחט בהמה ביו"ט, טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט, שאם תמצא טריפה לא יהא רשאי להפשיטה.
סעיף יז
אם נמצאת טריפה, אסור לטלטלה; אבל מותר למכרה לאינו יהודי כדרך שהתירו מכירה לישראל, שלא ישקול ולא יזכיר סכום דמים. ואם אינו מאמינו, יקח ממנו משכון.