סימן תקיד: שלא לכבות ביו"ט
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תקיד: שלא לכבות ביו"ט

סימן תקיד: שלא לכבות ביו"ט

 

סעיף א
אסור לכבות דליקה ביו"ט, אפילו אם רואה ביתו שנשרף, אם אין שם סכנת נפשות. ואין מכבין הבקעת, ואפילו כדי שלא יתעשן הבית או הקדירה או כדי לשמש מטתו.
הגה: ויש אומרים דוקא אם אפשר להציל הקדירה בלא כיבוי, אבל אם אי אפשר להציל או לבשל הקדירה בענין אחר רק שיכבה, מותר לכבות, (הרא"ש ומרדכי ור"ן פ"ב דביצה ורשב"א וטור), וכן נראה לי עיקר; וכן בבית, אם ישרף הבית לא יהיה לו מקום לאכול שם ויפסיד, סעודתו, מותר לכבות, אבל אם יש לו בית אחר לאכול שם, אסור לכבות משום הפסד ממונו, (ב"י בשם אורחות חיים).
 
סעיף ב
להטות הנר כדי להרחיק השמן מן הפתילה חשיב כיבוי ואסור; וכן אסור ליקח פתילה מנר הדלוק אפילו ליתנה בנר אחר שהרי כשמוציאה מיד הוא מכבה אותה.
הגה: ומותר להוסיף פתילות לנר דולק כדי שיבעיר הרבה ויכבה במהרה (ר"ן פ' אין צדין).
 
סעיף ג
נר של שעוה שרוצה להדליקו ביו"ט וחס עליו שלא ישרף כולו, יכול ליתן סביבו קודם שידליקנו דבר המונע מלישרף, בענין שיכבה כשיגיע שם.
הגה: ויש מתירין לחתוך נר של שעוה באור, דהיינו שמדליקים גם למטה כדי לקצרה, וכן נוהגין; אבל ע"י סכין, אסור, (הגהות מיימוני פ"ז והגהות אשירי ומרדכי ותוספות פ"ק דביצה). ומותר להעמיד נר במקום שהרוח שולט, כדי שיכבה; אבל אסור להעמידו שם, אם כבר הרוח מנשב (מהרי"ל).
 
סעיף ד
נר שכבה ורוצה להדליקו בו ביום, מותר לחתוך ראש הפתילה כדי שיהא נוח לידלק.
הגה: ושיורי שמן ופתילה מותרין אפילו ביו"ט אחר שבת או שני ימים טובים של ר"ה, (ב"י בשם רוב הפוסקים).
 
סעיף ה
נר של בטלה, דהיינו שאינו צריך לו, אסור להדליקו; אבל של בית הכנסת לא חשיב של בטלה ומותר להדליקו אפילו ביו"ט שני אחר מנחה, ואין בזה משום מכין לחול, שהרי בהדלקתו יש מצוה לאותה שעה. ולתקן הפתילות והעששיות ביו"ט אחר מנחה, אם רוצה להדליק בו ביום, מותר; ואם לאו, אסור.
 
סעיף ו
אין נותנין נר על גבי אילן מערב יו"ט, דחיישינן שמא יבא להשתמש באילן.
 
סעיף ז
אין פותחין נר של חרס, דהיינו בעודו רך כמו ביצים של יוצר למעך אותו ביד לעשות לו בית קבול, מפני שהוא עושה כלי.
 
סעיף ח
אין חותכין הפתילה לב', אלא אם כן ע"י שנותן שני ראשיה בפי שני נרות ומדליקה באמצע; והוא שיהא צריך לשתיהן.
 
סעיף ט
אין גודלין את הפתילה ולא מהבהבין אותה, אבל אם אינה קשה כל צרכה יכול למעכה בידו כדי להקשותה; ומותר לשרותה בשמן, (שאין בו נר דולק), (ב"י בשם הרוקח).
 
סעיף י
מותר להסיר הפחם שבראש הנר כשהוא דולק, אבל אינו חותך ראש הפתילה בכלי.
 
סעיף יא
המדליק נר של יו"ט צריך לברך: אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של יו"ט.