לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קלט: דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם

סימן קלט: דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם

 

סעיף א
עבודת כוכבים אסורה בהנאה, היא ותשמישה ונויה ותקרובתה, בין של עובד כוכבים בין של ישראל, אלא בשל עובד כוכבים אסורה מיד, ושל ישראל אינה אסורה עד שתיעבד. ותשמישיה ונוייה, בין של עובד כוכבים ובין של ישראל, אינם אסורים עד שישתמשו בהם. ותקרובתה, משהביאו לפניה ועשה ממנו תקרובת, נאסר. (ישראל שזקף לבינה והשתחוה לה עובד כוכבים, נאסרה) (הגהות אשיר"י פ' ר"י ורמב"ם פ"ח מהל' עבודת כוכבים דין ג' וש"ס פרק כל הצלמים דף מ"ג סוף ע"א ופרק רבי ישמעאל דף נ"ג ע"ב).
 
סעיף ב
עבודת כוכבים של ישראל אין לה בטול, אבל של עובד כוכבים ותשמישיה ונוייה, יש להם ביטול. ותקרובתה, אין לה ביטול.
 
סעיף ג
איזהו נוי ואיזהו תקרובת, נוי כגון שמדליק לפניה נרות או שטח לפניה בגדים וכלים נאים לנוי. ותקרובת, כל שכיוצא בו קרב על גבי מזבח, כמו כל מיני מאכל, כגון בשר, שמנים וסלתות, מים ומלח, אם הניחו לפניה לשם תקרובת, נאסר מיד. אבל דבר שאין מקריבין ממנו בפנים, אינו נאסר אלא אם כן עשה ממנו כעין זביחה או כעין זריקה המשתברת, והוא דרך לעבדה באותו דבר, אף על פי שאין דרך לעבדה בזה הענין. כיצד, עבודת כוכבים שעובדים אותה שמקשקשים לפניה במקל ושיבר מקל לפניה, נאסר, מפני ששבירת המקל דומה לזביחה. אבל אם אין עובדים אותה במקל כלל, ושיבר מקל לפניה, אינו חייב ולא נאסר. ואם עבדה בקשקוש מקלו, והוא דרך עבודתה חייב ולא נאסר. וכן בכל דבר שעבדה כדרך עבודתה, בין אם הוא דרך כבוד או דרך בזיון, ואינו כעין פנים, חייב ולא נאסר. אבל אם לא עבדה במקל כדרך עבודתה, אלא זרקו לפניה, אינו חייב ולא נאסר.
 
סעיף ד
שחט לפניה חגב, נאסר, אפילו אין דרך לעובדה בחגב כלל.
 
סעיף ה
כל דבר שכיוצא בו קרב לפנים, אם מוצא אותו בפני עבודת כוכבים או שמוצא אותו לפנים מהמחיצה הפרוסה לפניה, אסור, שאנו תולים שהכניסה שם לשם תקרובת. ואפילו מים ומלח שאינו דרך כבוד. וכל שמוצא חוץ מהמחיצה, אם הוא דרך כבוד, אסור משום נוי. ואם לאו, מותר. ופעור ומרקוליס (פירוש עבודת כוכבים שעבודתה היה זריקת אבן, וקוליס שמה, וכנו אותה מרקוליס שם גנאי כלומר: חלופו של שבח, כי כן מר פי' חלוף), כל מה שמצא עמהם, אפילו דרך בזיון בחוץ, הכל אסור.
 
סעיף ו
מה שרואין שמכניסין אותו לעבודת כוכבים של עובד כוכבים ועדיין לא נכנס, מותר, שעדיין לא מעשה תקרובת.
 
סעיף ז
מצא בראשה מעות, כסות וכלים, אם מצאן דרך כבוד, אסורים. ואם הם דרך בזיון, כגון כיס תלוי בצוארו ובגד מקופלת על כתפו וכלי כפוי על ראשו, מותרים.
 
סעיף ח
הככרות שנותנים לכהנים (שלה), מותרים, שאין מקריבים אותם לעבודת כוכבים אלא חק לכהנים.
 
סעיף ט
נרות של שעוה שמדליקין לפניה, נוייה הם ואסורים. ואם משכנן או מכרן לישראל, מותרים, דכיון שכיבן לצורך עצמו זהו ביטולן.
 
סעיף י
חתיכות שעוה שנותנים לפניה מותרות, דלאו נוייהן (הן) ולא תקרובתן.
 
סעיף יא
מלבושים שלובשים הכהנים כשנכנסים לבית עבודת כוכבים, נוי שלהם הן ולא נוי של עבודת כוכבים, ואפילו ביטול אינם צריכים. ויש מי שמצריך ביטול. (אבל מה שלובשין לעבודת כוכבים עצמה, מיקרי נוי וצריך ביטול) (בסמ"ג ובהגהות מיימוני פרק ז' ובמרדכי פ' ר"י).
 
סעיף יב
כלים שאוחז בידו והמחתה שמקטיר בה, משמשיה הם וצריכים ביטול. ואם מכרם העובד כוכבים או משכנן לישראל, זהו ביטולם. ויש אומרים שאין זה ביטולם.
 
סעיף יג
נרות ושעוה של עבודת כוכבים, אסורים לנר מצוה דשבת ודחנוכה ודבית הכנסת. וכן תכשיטי הכהנים (כגון המעילים שלובשים כהניהם) לא יתקן מהם טליתות ולא שום דבר מצוה, משום דמאיסי. (ועיין לעיל באורח חיים סימן קנ"ד).
 
סעיף יד
לא יכתוב ישראל על ספרי עובדי כוכבים, אלא אם כן מחקן שלא יהיה רישומן ניכר. ויש מי שאומר דאפילו הכי לא יכתוב עליו דברי תפילות ותחנונים, דאין קטיגור נעשה סניגור.
 
סעיף טו
ספרי עובדי כוכבים ביד ישראל, יש מי שאומר שאין איסור למכרם.
הגה: ויש אומרים שאסור למכרם לכל עובד כוכבים, אם הם ספרים השייכים לזמר בהם לעבודת כוכבים. (ב"י בשם ס"ה וסמ"ג ותוספות פ"ק דעבודת כוכבים דף י"ד והג"מ וכל בו) ויש אומרים דדוקא לכהנים אסור למכור, אבל לא לשאר עובדי כוכבים. (פסקי מהראי"י סי' כ"ז) והמחמיר תבא עליו ברכה, ואפילו למכור להם קלפים ודיו לכתוב בהם ספרי דתן, יש מחמירין לאסרן (הגהות אשיר"י פ"ק דעבודת כוכבים ופסקי מהרא"י סימן קי"ב).
ויש מי שאומר שאסור להלוות לצורך בנין עבודת כוכבים של עובדי כוכבים או לתכשיטיה או למשמשיה, וכל שכן למכור לה תשמישים כגון מחתות. והמונע מצליח. ואין לקשור ספרי עובדי עבודת כוכבים, חוץ מספרי הדיינים והסופרים. ואם חשש משום איבה, כל מה שיכול להשמט, ישמט. (וע"ל סימן קנ"א).