לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קמב: שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה

סימן קמב: שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה

 

סעיף א
כשם שהעבודות כוכבים אסורים בהנאה, כך כל הנאות הבאות ממנה אסורות, אפילו אם שרפה אסור ליהנות בגחלתה ואפרה. אבל מותר ליהנות משלהבתה.
 
סעיף ב
סכין של עבודת כוכבים ששחט בה, הרי זו מותרת, מפני שהוא מקלקל. (ואם הסכין חדש, או ישן ולבנו מאיסור שבו, אפילו לכתחלה מותר) (לעיל סימן י'). ואם היתה בהמה מסוכנת, הרי זו אסורה, מפני שהוא מתקן והרי זה התקון מהנאת משמשי עבודת כוכבים. וכן אסור לחתוך בה בשר, מפני שהוא מתקן. ואם חתך דרך הפסד והשחתה, מותר.
 
סעיף ג
נטל ממנה כרכר (פי' עץ או עצם שראשו חד ושובטין בו הבגד כשאורגים אותו למען יפרדו החוטין העליונים מן התחתונים) וארג בו את הבגד, אסור בהנאה. נתערב בבגדים אחרים, יוליך דמי אותו הבגד לים המלח ושאר כל הבגדים מותרים.
 
סעיף ד
נטל ממנה עצים, אסורים בהנאה. הסיק בהם את התנור, בין חדש בין ישן, יוצן ואחר כך יחם אותו בעצי היתר. ואם לא צגנו ואפה בו את הפת (בעוד שהאבוקה כנגדו), הרי זה אסור בהנאה, דיש שבח עצי איסור בפת (טור). נתערבה באחרות, יוליך דמי אותה הפת לים המלח ושאר כל הככרות מותרים. גרף את כל האש ואחר כך בישל או אפה בחומו של תנור, הרי זה מותר, שהרי עצי האיסור הלכו להם.
הגה: הא דאמרינן יש שבח עצים בפת היינו בדבר שאסור בהנאה, אבל אם אפה או בשל אצל דבר שאסור באכילה, אפילו אבוקה כנגדו מותר (מרדכי פרק השוכר ותוספות וע"פ).
 
סעיף ה
קערות וכוסות וקדירות וצלוחיות שבשלן היוצר בעצי עבודת כוכבים, הרי אלו אסורים בהנאה, שהרי דבר האסור בהנאה עשה אותם חדשים.
 
סעיף ו
פת שבשלה ע"ג גחלים של עצי עבודת כוכבים, מותרת כיון שנעשו גחלים הלך איסורן אע"פ שהן בוערות.
 
סעיף ז
קדרה שבישלה בעצי עבודת כוכבים ובעצי היתר, הרי התבשיל אסור, ואע"פ שזה וזה גורם, שבשעה שנתבשלה מחמת עצי האיסור עדיין לא באו עצי ההיתר, ונמצא מקצת הבישול בעצי היתר ומקצתו באיסור.
 
סעיף ח
אפרוחים שקננו באשרה ואינם צריכין לאמן, מותרין. אבל ביצים שעליה וכן אפרוחים שצריכים לאמן, אסורים. והקן עצמו שבראשה, מותר, מפני שהעוף מביא עציו ממקום אחר. (ולא יעלה על האשרה ליטלן, אלא יתיז בקנה והם נופלין) (טור).
 
סעיף ט
האשרה, בין שהיתה נעבדת בין שהיתה עבודת כוכבים מונחת תחתיה, אסור לישב בצלה. ואם יש לו דרך אחרת קצרה כמוה אסור לעבור תחתיה. ואם לאו, עובר תחתיה כשהוא רץ. (ודוקא לעבור תחתיה, אבל לעבור בצלה בכל ענין, שרי) (ר"ן פ' כל הצלמים).
 
סעיף י
צל בית עבודת כוכבים תוכו ונגד פתחו, תוך ארבע אמות אסור. צל שלאחריו, מותר, ואפילו תוכו, אם גוזל הרבים שקדם לו הדרך ואח"כ בנה שם בית עבודת כוכבים, מותר לעבור דרך שם. אבל אם קדם הבית לדרך, אסור. ויש אוסרים בכל גוונא.
 
סעיף יא
מותר ליטע תחת האשרה ירקות, בין בימות החמה שהם צריכים לצל בין בימות הגשמים, מפני שצל האשרה, שהוא אסור, עם הקרקע, שאינה נאסרת, גורמים לירקות אלו לצמוח, וכל שדבר איסור ודבר מותר גורמין לו, הרי זה מותר בכל מקום. לפיכך שדה שזבלה בזבל של עבודת כוכבים, מותר לזרוע אותה. ופרה שפטמה בכרשיני עבודת כוכבים, תיאכל. וכן כל כיוצא בזה.
 
סעיף יב
אילן ששומרים פירותיו לעשות מהם שכר לשתותו ביום חגם, אסור, בידוע שהיא אשרה.
 
סעיף יג
אילני סרק (פירוש אילנות שאין עושין פירות) שרגילין ליטע בפני עבודת כוכבים, לא גרע מנוי עבודת כוכבים, ואסור.
 
סעיף יד
מרחץ שיש בה עבודת כוכבים, מותר לרחוץ בה, מפני שהיא נעשית לשם נוי ולא לעבדה, שנאמר: אלהיהם (דברים יב, ב), בזמן שנוהגים בה מנהג אלהות ולא בזמן שמבזים אותה, כגון זו שהיא עומדת על הביב והכל משתינים בפניה. ואם היה דרך עבודתה בכך, אסור.
 
סעיף טו
אסור לשמוע כלי שיר של עבודת כוכבים או להסתכל בנוי עבודת כוכבים, כיון שנהנה בראייה. (ומיהו דבר שאין מתכוין, מותר). (מצא הגה בשם רבי ישעיה האחרון ז"ל).