לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קמה: איזו עבודת כוכבים של עובדי כוכבים המותרים בהנאה

סימן קמה: איזו עבודת כוכבים של עובדי כוכבים המותרים בהנאה

 

סעיף א
כל שאין בו תפיסת יד אדם ולא עשהו אדם, אע"פ שנעבד, הרי זה מותר בהנאה. לפיכך המשתחוה להר, לא נאסר. ואפילו אבני הר שנדלדלו, ועדיין הם במקומם ועבדם שם, אינן נאסרין. וכן הנהרות והמעינות של רבים ואילנות שלא נטען לשם עבודת כוכבים, אינם נאסרים. ומכל מקום אע"פ שלא נאסר גוף האילן כשמשתחוה לו, כל השריגים והעלים והפירות שיוציא כל זמן שהוא נעבד, אסורים בהנאה.
 
סעיף ב
דבר שאין בו תפיסת ידי אדם, שנעבד, אע"פ שהנעבד עצמו מותר בהנאה, צפויו אסור בהנאה. (משמשי הר הוי כצפויו ואסור, אבל תקרובת הר אינו נאסר) (תא"ו ני"ו).
 
סעיף ג
בית שבנאו מתחלה שיהא הבית עצמו נעבד, וכן המשתחוה לבית בנוי, הרי זה אסור בהנאה. היה בנוי וסיידו וכיידו לשם עבודת כוכבים עד שנתחדש, נוטל מה שחידש והחידוש אסור בהנאה מפני שעשהו לעבדו, ושאר הבית מותר. הכניס עבודת כוכבים לתוך הבית, כל זמן שהוא שם, הבית אסור בהנאה. הוציאה, הותר הבית.
הגה: ודווקא שלא הוקצה הבית לכך, אבל הוקצה לכך אינו מותר אלא א"כ הוציאה משם דרך בטול, דהיינו שלא להכניס עוד שם (טור בשם רש"י). ובישראל לא מהני בטול, (כדלעיל סימן קל"ט).
 
סעיף ד
אבן שחצבה לעבדה, אסורה בהנאה. היתה חצובה וציירה וכיידה שתיעבד, אפילו צייר וכייד בגוף האבן, נוטל מה שחידש והוא אסור בהנאה, ושאר האבן מותר. (ובעובד כוכבים, דמהני בטול, אפילו לא נטל משם רק מה שצייר, מותר, אם עשאו דרך בטול) (רבינו נסים).
 
סעיף ה
אבן שהעמיד עליה עבודת כוכבים של עובד כוכבים, הרי זו אסורה כל זמן שהיא עליה. סילקה, האבן מותרת.
 
סעיף ו
אילן שנטעו מתחלה שיהא נעבד, אסור בהנאה. היה אילן נטוע וגדעו ופסלו לשם עבודת כוכבים, אפילו הבריך והרכיב בגופו של אילן והוציא שריגים, כורת את השריגים והם אסורים בהנאה, ושאר האילן מותר. אילן שמעמידין תחתיו עבודת כוכבים, כל זמן שהיא תחתיו אסור בהנאה. נטלה מתחתיו, הרי זה מותר, מפני שאין האילן עצמו הוא הנעבד.
 
סעיף ז
אע"פ שקרקע עולם אינו נאסר, אם עשה בו מעשה כגון שחפר בו בורות שיחין ומערות לעבודת כוכבים, נאסר.
 
סעיף ח
בעלי חיים אינן נאסרים. שאפילו השתחוה לבהמה שלו, לא נאסרה. עשה בה מעשה, ששחטה לעבודת כוכבים, אפילו סימן אחד, נאסרה ואפילו אינה שלו. ודוקא עובד כוכבים אוסר דבר שאינו שלו, אבל ישראל אינו אוסר של חבירו, שודאי אינו מכוין אלא לצערו. ויש אומרים שאפילו אם יש לו חלק בה, אינו אוסר. ואם ישראל מומר הוא, או שהתרו בו וקבל התראה, הרי זה אוסר (וע"ל סי"ד). (תקרובת בע"ח ומשמשיהם, נאסרים) (תא"ו ני"ז).
 
סעיף ט
אע"פ שבעלי חיים אינם נאסרים, אם החליף בעלי חיים בעבודת כוכבים, נאסרו. אבל חליפי חליפין, כגון שהחליף בעלי חיים בחליפי עבודת כוכבים, מותרים. ויש אוסרים גם בזה.