לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן סג: דין בשר הנמצא ולא נודע מהו

סימן סג: דין בשר הנמצא ולא נודע מהו

 

סעיף א
בשר הנמצא מושלך בשוק, הלך אחר הרוב, דכל דפריש מרובא פריש; אם היו רוב המוכרים עובדי גילולים, אסור. ואם היו רוב המוכרים ישראל, מותר. וכן בשר הנמצא ביד עובדי גילולים ולא נודע ממי לקח, אם היו מוכרי הבשר ישראל, מותר זה דין תורה; וכבר אסרו חכמים כל הבשר הנמצא, בין בשוק בין ביד עובדי גילולים, אעפ"י שכל המוכרים וכל השוחטים ישראל. ולא עוד, אלא הלוקח בשר והניחו בביתו ונעלם מן העין, אסור, אלא אם כן היה לו בו סימן או שהיה לו בו טביעות עין והוא מכירו ודאי שהוא זה, או שהיה צרור וחתום.
 
סעיף ב
תלה כלי מלא חתיכות בשר, ונשבר הכלי ונפלו החתיכות לארץ ובא ומצא חתיכות ואין לו בהם לא סימן ולא טביעות עין, הרי זה אסור, שיש לומר: אותו בשר שהיה בכלי גררתו חיה או שרץ, וזה בשר אחר הוא. ואם תלאו במסמר וכיוצא בו, שאי אפשר לשרץ ליטול ולהניח, מותר. ויש מתירין בשר שנתעלם מן העין אם מצאו במקום שהניחו.
הגה: והמנהג להקל כסברא האחרונה. ואפילו אם היה ביד נכרים, במקום שכל המוכרים הם ישראלים המוכרים בשר כשר. ועיין לקמן סימן קי"ח.