לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שכז: מתי חל על העיסה חיוב חלה

סימן שכז: מתי חל על העיסה חיוב חלה

 

סעיף א
המפריש חלתו קמח, אינה חלה, וגזל ביד כהן, ושאר העיסה חייבת בחלה. ואותו הקמח שהפריש לשם חלה, אם יש בו עומר ועשהו עיסה, הרי זה מפריש ממנה חלה. ודוקא באומר שיחול עליה שם חלה בעודו קמח, אבל המפריש קמח ואומר: כשתיעשה עיסה יחול עליה שם חלה, דבריו קיימים.
 
סעיף ב
אימתי מפרישין חלה, כשיתן המים ויערב הקמח במים. והוא שלא ישאר שם בעריבה קמח שלא נתערב במים שיעור עומר. ואם אמר: הרי זה חלה על העיסה ועל השאור ועל הקמח שנשתייר, ולכשתעשה כולה עיסה אחת תתקדש זו שבידי לשם חלה, הרי זה מותר. וכן אם מתנה שתחול החלה אף על הקמח שיתערב אח"כ בשעת עריכה. וטוב ללמד לנשים להתנות כן (אם יש לחוש שיתערבו שיעור חלה אח"כ) (ב"י בשם סמ"ג). וצריך ליזהר שלא לשרוף החלה עד אחר כל העריכה.
 
סעיף ג
האידנא טוב להמתין מלהפריש חלה עד אחר גמר לישה, שתיעשה כל העיסה גוף אחד.
 
סעיף ד
אוכלים עראי מן העיסה עד שנתגלגל בחטים ויתערב הקמח במים ותטמטם בשעורים ותעשה כל העיסה גוף אחד.
 
סעיף ה
אם לא הפריש החלה בצק, אלא אפה הכל, הרי זה מפריש מן הפת.