לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שכח: דין ברכת חלה ומי ראוי להפרישה

סימן שכח: דין ברכת חלה ומי ראוי להפרישה

 

סעיף א
בשעה שיפריש חלה יברך: אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה, (או להפריש חלה) (טור). לפיכך אסור לאיש להפריש חלתו ערום, מפני שאי אפשר לו לברך כשהוא ערום. אבל האשה מותרת, והוא שיהו פניה שלמטה טוחות בקרקע. (ובמקום שמפרישין ב' חלות, לא יברך רק כשמפרישין הראשונה) (כל בו).
 
סעיף ב
הסומא והשכור, מפרישין חלה לכתחלה.
 
סעיף ג
אין מפרישין חלה בלא רשות בעל העיסה.
הגה: מיהו אם ידעינן דזכות הוא לבעל העיסה, כגון שהיתה העיסה מתקלקלת, מותר ליטול חלה בלא רשותו, דזכין לאדם שלא בפניו. וכן משרתת שבבית יכולה ליטול חלה בלא רשותו, כיון שרגילה היא לפעמים שבעלת הבית נותנת לה רשות (ת"ה סי' קפ"ח). ב' שותפין אין צריכין ליטול רשות זה מזה (ב"י בשם הרמב"ם פ"ד דתרומות), אבל אחר צריך ליטול רשות משניהם (ב"י בשם סמ"ג). ומיהו אם נתן רשות לאחר להפריש, אפילו בעודו קמח, מועיל, אע"פ שעדיין לא נתחייב. והאורח יאמר לבעלת הבית להפריש לו חלה מכל עיסות שתעשה לו בעוד שיהיה בביתה, כדי שלא תצטרך ליטול רשות בכל פעם.