לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שכט: איזה פת חייב בחלה

סימן שכט: איזה פת חייב בחלה

 

סעיף א
אין חיוב חלה אלא בלחם. לפיכך הסופגנין, דהיינו רכים העשויים כספוג, והדובשנין והאיסקריטים, והם מטוגנים בדבש, פטורים מן החלה.
 
סעיף ב
עיסה שבלילתה רכה ואפאה בתנור או במחבת, בין שהרתיח ואחר כך הדביק, בין שהדביק ואח"כ הרתיח, חייבת בחלה ובלבד שלא על ידי משקה.
 
סעיף ג
עיסה שבלילתה עבה, וגלגלה על דעת לבשלה או לטגנה או לעשותה סופגנין או ליבשה בחמה, ועשה כן, פטורה. גלגלה לעשות ממנה לחם, ונמלך לבשלה או לטגנה או לעשותה סופגנין או ליבשה בחמה, חייבת, שכבר נתחייבה משעת גלגול. גלגלה על דעת סופגנין וכיוצא בהן, ונמלך לעשותה לחם, חייבת.
 
סעיף ד
אפילו כשעושה אותה על דעת לבשלה וכיוצא בו, אם דעתו לאפות ממנה מעט, ואפאו, אפילו אין באותו מעט שיעור חלה, כולה מתחייבת על ידו.
 
סעיף ה
טריתא, דהיינו עיסה שבלילתה רכה ושופכין אותה על הכירה ומתפשט עליה ונאפית, פטורה. אבל אם יש בכירה גומא ושופכין אותה לתוכה, חשוב לחם וחייב.
הגה: בצק שאופין אותו בשפוד ומושחים אותו בביצים או בשמן או במי פירות, פטור (טור).
 
סעיף ו
העושה עיסה ליבשה בחמה בלבד, פטורה. וכן קלי שלשו אותו במים או בדבש, ואוכלין אותו בלא אפייה, פטור. וקלי שלשן כדי לאפותו, חייב.
 
סעיף ז
לחם העשוי לכותח, מעשיה מוכיחים עליה. עשאה כעבין, דהיינו שערכו ועשאו כצורת לחם, חייב. ואם לאו, פטור.
 
סעיף ח
עיסה שנלושה במים רותחין, בין שנתן רותחין על גבי קמח בין שנתן קמח ברותחין, חייבת, בין שאפה בתנור או באלפס בלא משקין.
 
סעיף ט
עיסה שנלושה במי פירות, אפילו בלא שום מים, חייבת בחלה.
 
סעיף י
יש ליזהר מללוש במי פירות שאינם משבעה משקים, אלא א"כ יערב עמהם אחת משבעה משקים (סמ"ק סימן רי"ח).
הגה: ועיין בא"ח סי' קצ"ח בארתי מה הם השבעה משקין. ואם עבר ולש בלא ז' משקין, לא ישרוף החלה, אלא יתן אותה לכהן קטן (ב"י בשם סמ"ג), כמו שנתבאר לעיל סימן שכ"ב.