לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן סב: דיני אבר מן החי

סימן סב: דיני אבר מן החי

 

סעיף א
אבר מן החי אסור בבהמה, חיה ועוף.
 
סעיף ב
אבר הפורש מן החי, אסור, ובשר הפורש מן החי אסור משום ובשר בשדה טרפה (שמות כב, ל) ואפילו הפורש מבהמה ועדיין הוא בתוכה, כגון שנחתך מהטחול או מהכליות ונשארה החתיכה בתוכה, אסור.
 
סעיף ג
אבר או בשר המדולדלים, אם אינו יכול לחזור ולחיות, אפילו אם לא פירש ממנו עד לאחר שחיטה, אסור.
הגה: ועיין לעיל סימן נ"ה. יתרת העומדת במקום שאינו מטריף הבהמה, מותר לאכלה, ולא אמרינן יתר כנטול דמי והוי כאבר המדולדל (א"ו הארוך) אבר הנשמט ממקומו במקום שאינו מטריף הבהמה, מותר לאכלו אף אם אין עור ובשר חופין רובו (רשב"א סי' מ"ט) אבל המנהג להחמיר גם בזה (א"ו הארוך).
 
סעיף ד
ביצי זכר שנתלשו ועדיין הם מעורים בכיסם, אינו אסור מן התורה שהרי יש בו מקצת חיות, ולפיכך אינו מסריח, ואעפ"כ אסור לאכלו ממנהג שנהגו ישראל שלא לאכלו, מפני שדומה לאבר מן החי.