לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שמג: מצות הלווית המת

סימן שמג: מצות הלווית המת

 

סעיף א
מת בעיר, כל בני העיר אסורין במלאכה, שכל הרואה מת ואינו מלווהו עד שיהא לו כל צרכו, בר נידוי הוא. ואם יש חבורות בעיר, שכל אחת מתעסקת במתים ביומה, מותר ביום שאינה יומה. במה דברים אמורים, שלא בשעת הוצאתו, אבל בשעת הוצאתו הכל בטלים, כדלקמן.
 
סעיף ב
בכפר קטן, אין שואלים שלום זה לזה כשהמת בעיר.
הגה: וכל שכן שאין שואלים בשלום כשיש מת על בית הקברות. (כתבי מהר"ר אסרלין סימן כ"ה בשם ספר חסידים), אבל כשאין מת שם, שואלין. ברחוק ארבע אמות מן הקבר (בתוס' דאלפס פרק ג' דמ"ק והכל בו בשם הר"מ).