לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שנח: נושאי המטה פטורים מקריאת שמע ומתפלה

סימן שנח: נושאי המטה פטורים מקריאת שמע ומתפלה

 סעיף א

נושאי המטה, וחילופיהן, וחילופי חילופיהן, בין אותם שהם לפני המטה בין אותם של אחריה, מאחר שלמטה צורך בהם, פטורים (מקריאת שמע); ושאר המלוין את המת, שאין למטה צורך בהם, חייבים. (ועיין בא"ח סימן ע"ב).

 

סעיף ב

אין מוציאין את המת סמוך לקריאת שמע, כל שאין שהות להוציאו לקברו קודם שיגיע זמן קריאת שמע; ואם התחילו להוציאו, אין מפסיקין כדי לקרות.

הגה: ויש להמתין מלקברו עד שיוכלו לשער שכבר התפללו רוב הקהל; ואין חילוק בזה בין קריאת שמע של שחרית לקריאת שמע של ערבית. ויש מקילין בשל ערבית, הואיל וזמנה כל הלילה (מבואר בא"ח סימן ע"ב).

 

סעיף ג

במקום שיש כתפים מיוחדים לשאת את המטה, אסורים בנעילת הסנדל, שמא יפסיק סנדלו של אחד מהם ונמצא מתעכב מהמצוה.

הגה: יש מקומות שנהגו שהאבלים יוצאים ראשון מן הבית, והקרובים והמטה אחריהם, והרחוקים נותנין המת על המטה, ולוקחים האבלים והקרובים המטה על כתפיהם, ואחר כך שאר העם (כל בו). יש אומרים כשמגיעים עם המת לקברות, מעמידים אותו כל ד' אמות קודם שנקבר (שם וב"ז); וכן נהגו האידנא להעמידו ב' ג' פעמים קודם שאומרים עליו צדוק הדין, ובימים שאין אומרים צדוק הדין אין צריך להעמיד אותו (מ"כ בשם מהרי"ל).