סימן שפב: איסור נעילת הסנדל לאבל
סעיף א
(אבל) אסור בנעילת הסנדל, דוקא של עור; אבל באנפליא של בגד או של גמי או של שער או של עץ, מותר, שאין מנעל אלא של עור. ואם הוא של עץ ומחופה עור, אסור.
סעיף ב
חיה מותרת לנעול כל ל' יום, מפני שהצנה קשה לה.
סעיף ג
כל אדם מותר לנעול במקום שיש סכנת עקרב.
סעיף ד
אבל ומנודה שהיו מהלכים בדרך, מותרים בנעילת הסנדל, וכשיגיעו לעיר, חולצין. ויש מי שאומר שאם היא עיר שרובה עובדי כוכבים, אין חולצין עד שיכנסו לרחוב היהודים.
סעיף ה
אם צריך לחלוץ מנעל בבית הקברות אחר שנקבר המת, נתבאר בסימן שע"ה.
הגה: יש אומרים שצריך לילך יחף מבית הקברות לביתו אם מת אביו או אמו (כל בו בשם ר"י), ולא ראיתי נוהגין כן.