לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שפב: איסור נעילת הסנדל לאבל

סימן שפב: איסור נעילת הסנדל לאבל

 סעיף א

(אבל) אסור בנעילת הסנדל, דוקא של עור; אבל באנפליא של בגד או של גמי או של שער או של עץ, מותר, שאין מנעל אלא של עור. ואם הוא של עץ ומחופה עור, אסור.

 

סעיף ב

חיה מותרת לנעול כל ל' יום, מפני שהצנה קשה לה.

 

סעיף ג

כל אדם מותר לנעול במקום שיש סכנת עקרב.

 

סעיף ד

אבל ומנודה שהיו מהלכים בדרך, מותרים בנעילת הסנדל, וכשיגיעו לעיר, חולצין. ויש מי שאומר שאם היא עיר שרובה עובדי כוכבים, אין חולצין עד שיכנסו לרחוב היהודים.

 

סעיף ה

אם צריך לחלוץ מנעל בבית הקברות אחר שנקבר המת, נתבאר בסימן שע"ה.

הגה: יש אומרים שצריך לילך יחף מבית הקברות לביתו אם מת אביו או אמו (כל בו בשם ר"י), ולא ראיתי נוהגין כן.