סימן שפג: איסור תשמיש המטה לאבל
סעיף א
אבל אסור בתשמיש המטה, אבל בשאר דבר קורבה מותר, אפילו במזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו, בין באבלות דידיה בין באבלות דידה. (אבל חבוק ונשוק יש להחמיר) (רבינו ירוחם). ומותרת לאכול עמו בקערה. ומותרת לישן עמו הוא בבגדו והיא בבגדה; ומיהו משום לך לך אמרינן נזירא יש להחמיר שלא ישן (עמה) במטה כלל.
סעיף ב
במה דברים אמורים, בשאר אבלות; אבל אם מת אביו של חתן או אמה של כלה, שמכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה ובועל בעילת מצוה ופורש ונוהגים ז' ימי המשתה ואח"כ שבעת ימי אבלות, אסור להתייחד עמה כל י"ד יום, אלא הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים, כדאיתא בסימן שמ"ב. אבל אם כנס לחופה והתחילו ימי המשתה שלו, ואח"כ מת לו מת, מותר להתייחד עמה כמו בשאר אבלות, והוא שבעל; אבל אם לא בעל, אסור להתייחד עמה כל ימי האבל, בין בחול בין בשבת.