סימן קיח: דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים
סעיף א
יין ובשר וחתיכת דג שאין בו סימן שהפקיד או שלח ביד עובד כוכבים, צריך שני חותמות. אבל יין מבושל ושכר, או יין שעירבו בו דברים אחרים, כגון דבש, וכן החומץ וחלב ומורייס ופת וגבינה וכל שאיסורו מדברי סופרים שהפקידו ביד עובד כוכבים, מותר בחותם אחד. ויש אומרים שאף בדברים שצריכים שני חותמות, לא אמרו אלא בשולח על ידי עובד כוכבים שאינו עתיד לראות החותם, אבל מפקיד שעתיד לראות חותמו די בחותם אחד, כי הוא ירא. ואף השולח, אם הודיע לחבירו צורת החותם וגם אמר לעובד כוכבים שהודיעו לחבירו, די בחותם אחד.
הגה: ויש אומרים דלא בעינן ב' חותמות רק בישראל חשוד, אבל בעובד כוכבים, הכל שרי על ידי חותם אחד (טור והפוסקים בשם ר"ת). ובדיעבד יש לסמוך על זה (ארוך כלל כ"ג והגהות מיימוני ותוספות).
סעיף ב
כיון שהחתימו כראוי שני חותמות, דברים שצריך שנים, ואחד בדברים שדי באחד, אין צריך לחזור אחריו לראותו. אבל אם חזר על חותמו ולא הכירו, אסור אפילו עשה שתי חותמות.
הגה: ומיהו דווקא אם הוא דבר שיש לחוש שהחליפו ונהנה בחליפין (טור וב"י בשם תוספות ושאר פוסקים), או הוא יין ויש לחוש שאסרו בנגיעה. אבל אם רואה הדבר ששלח או הפקיד והוא טוב כמו ששלח, ולא נהנה העובד כוכבים אם החליפו, לא חיישינן, אף שהחותם מקולקל. ועיין לקמן סוף סימן ק"ל מדינים אלו.
סעיף ג
אות אחת חשוב כחותם א' שתים, הוי כשתי חותמות. ודפוסים, אע"פ שיש בהם כמה אותיות, לא חשיבי אלא כחותם אחד, כיון שקובעין אותם בבת אחת. ויש אומרים שבמקום שמצויים משומדים ועובדי כוכבים שיודעים לכתוב, אין כתב סימן אלא למי שמכיר הכתב.
סעיף ד
מפתח וחותם הוי ב' חותמות. אצל בדברים שדי בחותם אחד, אם לא היה בו אלא מפתח לא חשיב חותם.
הגה: אם שולח איזה דבר בשק וחתם השק, אינו אפילו כחותם אחד (כל בו בשם הרי"ף ואו"ה וט"ו ר"ס ק"ל), אלא אם כן הפך התפירות לפנים (ארוך). ואם חתם הדבר ששלח וגם השק, הוי כב' חותמות (כל בו שם).
סעיף ה
אם שלח על ידי עובד כוכבים, ירך בלא חותם, אם היא חתוכה כדרך שישראל חותכה אחר חטיטת הגיד, כשרה. וכן כל חתיכה שניכר בה ניקור הישראל, כגון בנטילת חוט דידא וחוט שאצל החזה וכיוצא בו.
הגה: ושאר החתיכות שעמהן, אם יש לחוש להם שהוחלפו, אסורות (כך דקדק התה"ד סי' ר' מאשירי פג"ה). ודווקא בבשר או שאר איסור דאורייתא, אבל אם שלח איסור דרבנן, כגון גבינות שיש לחוש שמא החליפם העובד כוכבים, אם מכיר קצתם שלא הוחלפו, כולם מותרות, אם אותן שלא הוחלפו הם היותר טובים ששלח, דודאי אם החליף היה לוקח הטובים שבהם.
סעיף ו
שלח על ידי עובד כוכבים בהמה או עוף שחוטים, בלא חותם, אסורים, שאין סימן שחיטה סימן לסמוך עליו.
סעיף ז
אם שלח על ידי עובד כוכבים, בלא חותם, אם אותו מקום מעבר לרבים, מותר, שהוא ירא שמא יראנו אחד מהעוברים ויתפוס עליו כגנב. ומיהו לכתחלה לא ישלח על ידי עובד כוכבים בלא חותם.
סעיף ח
הלוקח בשר ושלחו ביד אחד מעמי הארץ, נאמן עליו אף על פי שאינו מוחזק בכשרות, ואין חוששין שמא יחליף. ואפילו עבדי ישראל ואמהותיהם נאמנים בדבר זה. ויש מי שאומר שאם הוא חשוד לאכול דברים שאין דרך הרבים להקל בהם, אף הוא חשוד להחליף.
סעיף ט
בשר הנמצא ביד עובד כוכבים וכתב עליו חותם או כשר, אע"פ שאינו יודע מי כתבו, כשר, דמידע ידיע שהוא של ישראל. והוא שלא יהיו מצוים שם עובדי כוכבים היודעים לכתוב.
הגה: וכן מותר לקנות גבינות החתומים כדרך שישראל חותמים (מרדכי פא"מ). ודוקא מקום שאין לחוש שמא נשארו הדפוסים ביד עובדי כוכבים וקבעו אותם בגבינותיהן (א"ו הארוך). ויש אוסרים בכל זה, מאחר שלא ידענו מי כתבו או חתמו (רשב"א סימן קט"ו מהרי"ק סוף שורש ל"ג) ובדיעבד אין להחמיר.
סעיף י
המניח עובד כוכבים בביתו, ובו דברים שאם הוחלפו יש בהם אפילו איסור תורה, אם הוא יוצא ונכנס או אפילו שהה זמן רב ולא הודיעו שדעתו לשהות, מותר, ולא חיישינן שמא החליף, אפילו אם הוא נהנה בחליפין, והוא שלא סגר הבית עליו (טור והמחבר ר"ס קכ"ט), לפי שהוא מתיירא בכל שעה לאמר: עתה יבוא ויראני. אבל אם הודיעו שדעתו לשהות, אסור. ואם אינו נהנה בחליפין, מותר בכל ענין, דלא חיישינן שמא החליף להכשילו, כיון שאין לו הנאה בדבר.
סעיף יא
ישראל ועובד כוכבים ששפתו ב' קדירות זו אצל זו, זה בשר שחוטה וזה בשר נבלה, מותר, ואין לחוש שמא כשהחזיר הישראל פניו החליף העובד כוכבים שחוטה בנבלה, אפילו אם של ישראל משובח, ואפילו פיהן מגולה, מותר, ואין לחוש שמא יתזו ניצוצות מזו לזו. (והוא הדין בשני דברים צלוים זה אצל זה (מרדכי פא"מ). אבל לכתחלה יש ליזהר אפילו בב' קדרות) (טור).
סעיף יב
יש להחמיר שלא להניח הקדרות אצל השפחות כשאין ישראל בבית;
הגה: ואינו יוצא ונכנס (תשובת הרא"ש כלל י"ט). ואם אירע קלקול שנתנה דבר איסור בקדירה, אין להאכילה אותה מאכל, שלא ירגילה בכך (בית יוסף בשם שבולי לקט).
סעיף יג
ישראל שעשה גבינות בבית עובד כוכבים וחתמם בחותם דפוס של עץ ושכח הדפוס בבית העובדי גילולים, אין חוששין שמא זייף העובד כוכבים וחתם אחרים באותו דפוס. וכן אין לחוש שמא החליק העובד כוכבים פני הגבינות בשומן חזיר.
הגה: ויש אומרים דאין להתיר אם שכח הדפוס בבית עובד כוכבים, אלא אם כן הניחו מונח על הגבינות שעשה הישראל, אבל אם הניחו כך ויש לחוש שמא עשה גבינות קטנים והחליפם בגדולים או היותר טובים, אסור (ארוך כלל מ"ז דין ב'). ובמקום הפסד יש להתיר בכל ענין.