סימן רעו: דין תליית הדילוג, ודין הטועה בכתיבת השם
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רעו: דין תליית הדילוג, ודין הטועה בכתיבת השם

סימן רעו: דין תליית הדילוג, ודין הטועה בכתיבת השם

 

סעיף א
טעה ודילג תיבה או יותר, יכול לתלותה בין השיטין אבל לא בריוח שבין דף לדף.
 
סעיף ב
אע"פ שאומר בתחלת הספר שכותבו לשם קדושת ספר תורה, בכל פעם שכותב שם מהשמות שאינם נמחקים צריך לומר שכותב לשם קדושת השם. ואם לא עשה כן, פסול (כן נראה מרא"ש וכך כתב סמ"ג וסה"ת).
הגה: כתב שם אלהים אחרים לשם קדושה, אינו פסול, דהוי כמקדיש בעלי מומין למזבח, דאינן קדושים (ב"י בשם רשב"ץ).
 
סעיף ג
כשכותב השם, אפילו מלך ישראל שואל בשלומו, לא ישיבנו. ואם היה כותב שני שמות זה אחר זה, מותר להפסיק ביניהם, וכשיחזור לכתוב שם שני צריך לחזור לומר שהוא כותבו לשם קדושת השם.
 
סעיף ד
כשטובל הקולמוס לכתוב השם, לא יתחיל מיד השם לכתוב, שמא יהיה עליו רבוי דיו ולא יצא הכתב מיושר, אלא יכוין להניח אות אחת מלכתוב קודם השם, ובאותו האות יתחיל לכתוב (ואם לא עשה כן, יחפש אחר אות שצריכה דיו, וימלאנה, וכותב את השם) (ב"י בשם מ"כ).
 
סעיף ה
כתב האזכרות בדיו וזרק עליהם זהב, פסול.
 
סעיף ו
שכח לכתוב השם כולו, תולה אותו בין השיטות. אבל מקצת השם בשיטה ומקצתו תלוי, פסול.
 
סעיף ז
מותר לכתוב השם על מקום המחק ועל מקום הגרד. (ואין חילוק בזה בין ספר תורה לשאר ספרים) (כך כתב בס"ה).
 
סעיף ח
צריך שיהיו כל אותיות השם בתוך הדף, ולא יצא מהם כלל חוץ לדף.
 
סעיף ט
אסור למחוק אפילו אות אחת משבעה שמות שאינם נמחקים, ולא מאותיות הנטפלות מאחריהם כנון ך' של אלהיך וכ"ם של אלהיכם. ואלו השבעה שמות: שם ההויה; ושם אדנות; ואל, אלוה, אלהים; שדי; צבאות. ויש גורסין ג"כ אהי"ה אשר אהי"ה (טור).
 
סעיף י
כתב אל מאלהים, יה מהשם, או שכתב שם יה, אינו נמחק. אבל שד משדי וצב מצבאות, נמחקים.
הגה: וכן אד מאדני או אה מאהיה (ירושלמי פ"ק דמגילה). ויש מחמירין בזה (תוס' פ' שבועות העדות בשם ר"ח). והשם שכותבין בסדורין ב' יודין ואחד על גביהן, מותר למחקו אם הוא לצורך (פסקי מהרא"י סי' קמ"ח).
 
סעיף יא
נדבקה אות לחבירתה באותיות השם, יש לו לגרדו.
הגה: דיו שנשפכה על השם, מותר למחקו כדי לתקנו דאין זה דרך מחיקה, רק דרך תיקון (ב"י בשם מסכת סופרים ובהגהת מיימוני פ"ו) ה' של שם שכרעה נוגעת בגגה, אם נוגע ממש עד שנראית כח"ת, מותר למחוק או לגרד הרגל ולתקנה. אבל אם נוגעת רק מעט, יש לספק בדבר אם מותר (ב"י בשם ר"י אסכנדרני).
 
סעיף יב
הכותב יהודה ולא נתן בו דלת, יתלה הדל"ת למעלה. היה לו לכתוב השם, וכתב יהודה, עושה ה' מהדל"ת ומוחק ה' אחרונה.
 
סעיף יג
כלי שהיה כתוב עליו שם, קוצץ מקום השם, וגונזו.
הגה: ואסור לכתוב שם לכתחלה שלא בספר, דיוכל לבא לידי בזיון, ולכן נזהרין שלא לכתוב שם באיגרת. ויש נזהרין אפילו במלת שלום, שלא לגמור כתיבתו (מהרי"ל בשם התשב"ץ).