סימן לא: דין נקיבת המוח וקרומיו
סעיף א
המוח יש לו ב' קרומים זה על זה, ניקב התחתון נקב מפולש, טריפה; אבל אם ניקב העליון לבדו, כשרה.
הגה: ויש מטריפין ג"כ בניקב העליון לבד, (בה"ג הביאו הגהות אשירי ות"ה סימן קס"ו והגהות ש"ד סימן פ"א); והכי נהוג אם לא במקום הפסד מרובה (דעת עצמו).
סעיף ב
המוח עצמו שנרקב מעט ממנו או נתמעך והקרום קיים, כשרה; ואם נשפך כמים או כדונג, טרפה. ואם נמצאו מים בתוך הקרום ונחסר מהמוח כשיעור המים, אם המוח מקיף המים סביב שלא היו מגולים כלל אפילו לקרום, כשרה; ואם לאו, טריפה. והוא הדין אם היו המים מונחים בתוך שלחופית (פי' כעין כיס) קטנה, שאם היה המוח מקיפה שלא היתה מגולה אפילו לקרום, כשרה; ואם לאו, טריפה.
הגה: וכן אם השלחופית מונחת בין הקרום והגולגולת, טריפה (הג"א פ' א"ט). היה ספק אם היה מכוסה במוח או לא, טריפה; על כן יש ליזהר כשפותחין את הראש, שיפתחו בדרך שיוכל לראות אם המוח מקיף אם ימצאו שם מים או לא; ומכל מקום אין צריך לבדוק אחר זה, דסמכינן ארובא, ויכול להשליך הראש או למכרו לאינו יהודי בלא פתיחה (ד"ע).
סעיף ג
אם נמצא תולעת בקרום המוח והמוח קיים ואין בקרום התחתון רושם ולא קורט דם, כשרה; ויש מי שאומר שאין אנו בקיאין בבדיקה, וטריפה (והכי נהוג); אבל אם נמצא חוץ לקדרה כגון בחוטם, כשירה דתלינן שלא הגיע למוח מעולם.
סעיף ד
עצם שהמוח מונח בתוכו יש בו חלל גדול כמו קדירה, ויש על פיה כלפי הצואר כמו ב' פולין, וכל מה שיש מהמוח בתוך הקדרה עד הפולין, והפולין בכלל, נידון כמוח ונקיבתו במשהו; ומשם ואילך, נידון כחוט השדרה.