סימן מא: דיני טרפות הכבד
סעיף א
ניטל הכבד, טריפה, אלא אם כן נשתייר כזית במקום מרה וכזית במקום חיותו שהוא תלוי בו ויהיו כשני זיתים הללו כל אחד שלם במקומו, אבל אם היה מתלקט או כרצועה או מרודד, טריפה.
סעיף ב
שיעור זה דכשתי זיתים אפילו בשור הגדול, ובעוף הכל לפי גדלו וקטנו. (ע"ל סי' כ' ס"ב וסי' ל"ד ס"ד).
סעיף ג
יבש הכבד עד שנפרך בצפורן, טריפה, והוא שיבש כולו ולא נשתייר כזית במקום מרה וכזית במקום חיותו.
הגה: ואם יבשו אלו הב' זיתים לבד, נמי טריפה; נימוק הכבד, דהיינו שדם יוצא מבשר הכבד שנימוק והיה לדם, טריפה (רוקח), אע"פ שנשתיירו ב' הזיתים, דסופו לרקב הכל (ד"ע). יש אומרים כבד שקשה כאבן, טריפה (רוקח ועב"י וד"מ), והוא שלא נשתיירו בה ב' זיתים הנזכרים שלא נתקשו.
סעיף ד
התליע הכבד, אפילו במקום מרה ובמקום חיותו, כשרה.
סעיף ה
נעקר הכבד במקומות הרבה ומעורה בטרפשיהון כאן מעט וכאן מעט, כשרה.
סעיף ו
מחט שנמצא בכבד, בין שבא לפנינו שלם בין שבא חתוך, אם צד העב שלו לצד חלל הבהמה אפילו כולו טמון בבשר הכבד, טריפה; ואם צד הדק שלו כלפי חוץ, כשרה, שאנו תולים לומר: דרך סמפון בא שם (ודוקא שצד העב פונה לצד הסימפון, אבל אם פונה לצדדין בכל ענין טריפה) (בית יוסף); במה דברים אמורים במחט גסה, אבל בדקה אין חילוק וטרפה, ושיעור גסה כשיעור גרעין של תמרה.
סעיף ז
מחט שנמצא בסמפון גדול שבכבד, והוא סמפון הקנה שנכנס בתוכו, וכן אם נמצא בסמפון גדול של ריאה, כשרה.
סעיף ח
ניקב טרפש הכבד נקב מפולש מצד הכבד, טרפה, אבל אם נסרכה בסירכא בצלע, כשרה.
הגה: ואם נסרך טרפש הכבד לבית הכוסות, יש לבדוק בכרס שבודאי יש שם קוץ או מחט שניקבה ועל ידי זה באה סירכא זו, (כן מצאתי בבדיקות ישנים) וראיתי מעשה, והכי נהוג.
סעיף ט
נמצא מחט בטרפש, ספק טריפה.
סעיף י
נמצאו שני כבדים בבהמה או בעוף, טריפה, דכל יתר כנטול דמי והוה ליה ניטל הכבד.