סימן נו: דיני טריפות בצומת הגידים
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן נו: דיני טריפות בצומת הגידים

סימן נו: דיני טריפות בצומת הגידים

 

סעיף א
ניטלו צומת הגידין (פי' מקום שהגידין נקשרים יחד, לשון מבעד לצמתך (שיר השירים ד, א)) או שנפסקו, טרפה, אע"פ שכל העצם קיים.
 
סעיף ב
צומת הגידין הם בבהמה בעצם האמצעי כלפי חוץ שהזנב נופל עליו, ויש מי שאומר שהם כלפי פנים לצד חלל הבהמה.
הגה: ויש להחמיר כשתי הסברות (ב"י בשם ר"י בן חביב וכ"פ מהר"מ אלשקר תשו' מ"ה), אבל הסברא ראשונה היא עיקר (והיא סברת תוס' ורש"י והרא"ש וגדולי צרפת ואשכנז).
 
סעיף ג
התחלתם למעלה מהערקום, והוא עצם קטן שמחבר השוק לארכובה הנמכרת עם הראש, ועצם זה שמשחקים בו התינוקות שקורין קוגי"ל ולמעלה ממנו מתחברים וצומתים גידים אלו ועולים ומתפשטים בשוק עד שמתרככים וחוזרים כעין בשר.
 
סעיף ד
נפסקו או ניטלו כנגד הערקום, כשרה. למעלה מהערקום, והוא המקום שהטבחים תולין בו, טריפה.
 
סעיף ה
שיעור ארכן ממקום שמתחילין להיות צומתים עד שמתפשטים בבשר, בבהמה גסה י"ו אצבעות ויש מי שאומר שהוא שיעור ד' אצבעות. ובבהמה דקה לא נתנו חכמים שיעור, אלא במראיתן ובמישוש שכל זמן שהם לבנים קשים ועבים יש להם דין צומת הגידין, אבל כשהם מתחילים להתרכך או שהם קטנים ודקים אין להם דין צומת הגידים. ובמקום שאין לבנים כל כך, אלא לבנים קצת ומזהירים כעין זכוכית, לא הוי צומת הגידים.
 
סעיף ו
יש גידים אחרים שנבלעים באלו כזכרות בנקבות, ואותם אינם בכלל צומת הגידים.
 
סעיף ז
צומת הגידים בבהמה ג', אחד עב ושנים דקים. נחתך העב לבדו, מותרת, שהרי נשארו שנים. נחתכו השנים הדקים מותרת, שהרי העב גדול משניהם והרי לא ניטל כל הצומות אלא מיעוטו. נחתך רובו של כל אחד מהם, טריפה. (לשון הרמב"ם פ"ח מה"ש דין י"ח). הגה: הגיד העב הוא אותו שמפרידין כשתולין הבהמה והוא מונח על השנים והם דבוקים בבשר ובעצם (מרדכי בשם ראבי"ה).
 
סעיף ח
בעוף הם בעצם האמצעי כמו בבהמה והם י"ו, ואם נפסק רובו של אחד מהם, טריפה (רמב"ן ור"ן).
 
סעיף ט
סימן מקום שכלים צומות הגידים בעוף כסימנם בבהמה דקה.
הגה: ומי שבקי לשער יוכל לשער בכל עוף לפי גדלו ולפי קטנו כל זמן שהם קשים הוי צומת הגידים, ובמקום שמתרככים לא הוי צומת הגידים (פסקי מהרא"י סימן קמ"א) ומי שאינו בקי לשער ישער כרוחב אצבע בעוף ממקום שמתחילין (שם בשם מהרי"ל) ולעולם אין צומת הגידין למעלה מחצי עצם האמצעי (רוקח סי' ת"ד). ואנו אין בקיאין בבדיקת צומת הגידין של עוף, משום דקשה לבדוק ובקל הוא נטרף, ולכן בכל מקום דאיכא מכה במקום צומת הגידין אפילו אינו רק נפוח ונצרר הדם, מאחר שהיה צריך בדיקה ואין אנו בקיאין בעוף, הוא טריפה (מרדכי פרק בהמה המקשה וא"ו הארוך ואגודה והאחרונים).
 
סעיף י
נשבר העצם במקום צומות הגידים ונקשר ונתרפא יפה, יש מתירין אם לא נשתנה מראית בשר שעל השבר, ויש אוסרין עד שיבדוק צומות הגידין (וכן עיקר לדידן דאין אנו בקיאין בבדיקת העוף, טריפה) (רא"ש ומהרא"י בהגהת ש"ד ומ"ש ד"מ ות"ח בשם ב"י אינו נכון כמ"ש בהגהת ד"מ).