לדף ראשי


אלכסנדר הגדול
אלכסנדר הגדול (356-323 לפנה"ס), מלך מוקדון, נחשב לאחד מגדולי המנהיגים בהיסטוריה המערבית. אלכסנדר היה בנם של פיליפוס ה-2 מלך מוקדון ושל אולימפיאס, "אשת חזיונות" בעלת מזג סוער. בהיותו בן 13 הופקד על חינוכו הפילוסוף היווני אריסטו. בבית אביו חונך לשאוף לכיבוש מלכות פרס הגדולה, אויבתה המסורתית של יוון.
לאחר רצח אביו ב-336 עלה אלכסנדר לשלטון לאחר שסילק מדרכו טוענים אחרים לכתר. הוא מונה למצביא עליון של ברית הערים היווניות, וסיכל בתקיפות את התנגדותן של ערים יווניות שונות להגמוניה שלו. הוא הגיע עם צבאו אל העיר תבי והחריבה עד היסוד, לבד ממקדשיה ומביתו של המשורר פינדרוס.
לאחר מכן פנה אלכסנדר לביצוע משימתו הגדולה - המלחמה בפרס. בשנת 334 לפני הספירה חצה את מצר הדרדנלים ונכנס לאסיה הקטנה. לאחר ביקור סמלי בטרויה האגדית, הכה את הפרסים ליד הנהר גרניקוס. בהמשך כבש את אסיה הקטנה כולה והקים בערים שכבש משטרים דמוקרטיים בנוסח ההלניסטי. בקרב שנערך בינו לבין דריוש ה-3 מלך פרס, באיסוס שבסוריה, הביס את דריוש ודחה את הצעות השלום שלו. אחר כך פנה דרומה לכיבוש חופי המזרח התיכון. כיבוש צור, ביולי 332 לפני הספירה, היה מהישגיו הצבאיים הגדולים. לאחר מכן המשיך דרומה וכבש את ארץ ישראל ומצרים, בלי שנתקל בהתנגדות ממשית.
בביקורו במקדש אמון שבמצרים הכירו בו כוהני המקום כבנו של האל המצרי אמון (שזוהה עם האל היווני זאוס). יש הסבורים כי מאז היה אלכסנדר עצמו משוכנע באלוהותו. הוא ייסד לחוף הים התיכון עיר חדשה שנקראה על שמו (אלכסנדריה), ואז שב לסוריה ולמסופוטמיה והביס את דריוש בקרב מכריע בגאוגמלה (331 לפני הספירה). הוא פלש לבבל, רדף אחר דריוש אל תוך פרס וכבש את הערים הגדולות בבל, שושן, פרספוליס ואגבת (330). דריוש נרצח בידי קרוב משפחתו, ואלכסנדר הכריז על עצמו כעל מלך אסיה. במסע מזרחה דיכא את ההתנגדות לשלטונו בשאר חלקי פרס. במסע נוסף סיפח אלכסנדר את צפון מערב הודו למלכותו (325-327 לפני הספירה), אך רק בקושי החזיר את צבאו לאורך החוף אל פרס.
במהלך כיבושיו במזרח השתנתה תפיסת עולמו: שוב לא ראה עצמו כמלך מוקדון ושליט פרס בלבד, אלא כמלך העולם כולו וכ"גשר בין מזרח למערב". ביטוי לתפיסה זו היו נישואיו לרוקסנה, נסיכה סוגדיאנית, וניסיונו לכפות על קציניו נישואין עם בנות האצולה הפרסית. השינוי בהשקפת עולמו הגביר את המתח בינו לבין אנשי צבאו, שראו בבני המזרח עמים כבושים. בגבור התסיסה בצבא התנגש אלכסנדר עם כמה מבכירי קציניו וידידיו, ואף הוציא אחדים מהם להורג.
ב-323 לפני הספירה, בהיותו בן 33 בלבד, מת אלכסנדר ממחלת הקדחת. לאחר מותו פרצו בין ממשיכיו (ה"דיאדוכים") מלחמות ירושה עזות, שפילגו את האימפריה שהקים לכמה אזורי שליטה. לבסוף השתלט תלמי ה-1 על מצרים, ואילו סלווקוס נעשה שליט סוריה וא"י. פרס נחלצה מעול היוונים, וביוון עצמה נמשכו המאבקים בין יורשי אלכסנדר עד שהביאו לנפילתה לידי הרומאים כעבור שנים רבות.