אינסולין

insulin

אינסולין הוא הורמון אנבולי (בונה תאים ורקמות) שמיוצר בלבלב על-ידי תאים מיוחדים הקרויים "תאי בטא". תאים אלה מצויים באיזורים מיוחדים של הלבלב הקרויים "איי לנגרהנס". ההורמון שנוצר מופרש מהלבלב אל זרם הדם.

תאי הלבלב מייצרים חלבון בשם פרו-אינסולין. פרו-אינסולין הינו חלבון ארוך שנחתך על ידי אנזימים ספציפיים בשתי נקודות ובכך יוצר את הורמון האינסולין המוגמר. ההורמון נאגר בגרגרים (גרנולות) תוך תאיים ומופרש לזרם הדם בעת שתאי הלבלב "חשים" בעליית רמת הגלוקוז בדם. מצב זה מתרחש בעיקר לאחר ארוחה ולכן לאינסולין ניתן גם השם הורמון השובע.

לאינסולין שלושה תפקידים עיקריים בגוף:
א. הוא גורם גדילה חשוב המעודד תאים לגדול, להתחלק ולהתרבות.
ב. האינסולין הוא הורמון המשפיע על תהליכי ההבשלה וההתמיינות של תאים שונים לקראת הפיכתם למתאימים למילוי תפקידים שונים.
ג. האינסולין שולט על רמות "חומרי המזון" בדם כגון סוכר, שומנים וגופי קטון (חומרי מזון הנוצרים מפירוק לא מלא של שומנים, בעיקר במצבים של חוסר חמור בגלוקוז בתאים). את פעולתו זאת משיג האינסולין בשתי דרכים עיקריות:

הראשונה היא בכבד, שם אינסולין מעכב את ייצור הסוכר מחומרי מוצא, ומעכב את פירוק הגליקוגן (רב-סוכר דמוי עמילן שמשמש חומר תשמורת עיקרי לסוכר בגוף). ומגביר את אגירת הסוכר בכבד על ידי ייצור הגליקוגן מגלוקוז.

השנייה היא בתאי השומן והשריר. בתאים אלה אינסולין מעודד את הכנסת הגלוקוז לתוך התאים על ידי הגדלת כמות "התעלות" שמעבירות גלוקוז מזרם הדם אל פנים התאים ובכך מאפשר הכנסת יותר גלוקוז לתוך התאים ומקטין את כמותו בדם. בנוסף, בתאים אלה אינסולין מעודד את הפיכת הגלוקוז לשומן לצורך אגירת אנרגיה והוא מעכב את פירוק השומן שנאגר בתאים. לכן, יש מכנים את האינסולין "הורמון ההשמנה".

חשיבות האינסולין באה לידי ביטוי בתסמונת הקרויה "תנגודת לאינסולין" בה חל שיבוש ביכולת האינסולין להיקשר לקולטן שלו על קרומי התאים. שיבוש זה גורם לעליה הדרגתית ברמות הסוכר בדם.

כאשר השיבוש בסוכר הוא קבוע מדובר במחלת הסוכרת בה כשל בתפקוד האינסולין או בהפרשת האינסולין יכול לגרום להצטברות סוכר בדם, דבר המוביל לתופעות חמורות ונזקים לרשתית העין, לכליות ולקצות עצבים.

מן הראוי להזכיר שהמינרל "כרום" נמצא במחקרים שונים כגורם מספר אחת לשיפור התגובה של האינסולין ולשיפור האיזון של סוכר בדם. לעיתים מתברר שחוסר האיזון של הסוכר בדם נובע רק ממחסור במינרל "כרום" וכאשר צורכים אותו (כהשלמת תזונה) במינון נכון, נעלמת תופעת התנגודת לאינסולין ואיזון הסוכר בדם נעשה יעיל יותר. גם במצבים המוגדרים כבר כסוכרת יש מדענים הממליצים לצרוך כרום בקביעות כדי למנוע הגדלה מתמדת במינונים של התרופות.


(C) פרופ' חיים גמליאל