גולן הוא ילד מקסים, אבל כשכולם יושבים לשולחן לאכול, הרגליים שלו מתנדנדות ללא הרף, והוא מתפתל בכיסא. כשהולכים איתו ברחוב הוא לא סתם הולך, הוא רץ קדימה, מטפס על גדרות בדרך, קופץ ולא מסתכל איפה ינחת. גולן היה תמיד ילד שובב, מספרת אמו, מגיל צעיר סיפרו לנו הגננות כי גולן מאוד אקטיבי. הוא היה עובר ממשחק למשחק, מפעילות לפעילות, ולפעמים הפריע לסביבה, כשזו לא שיתפה פעולה עם חוקיו. בבית הספר החריפו הבעיות. הוא היה מפריע והמורים היו קוראים לנו לשיחות רבות. אנחנו דיברנו עם גולן וניסינו כל שיטה, כל תכנית ותמיד אחרי תקופה קצרה הילד היה שב לסורו. הוא היה מפיל דברים, מתרוצץ ללא הפסק, מדבר הרבה, מתחמק משיעורי בית וממטלות בית הספר. לא היה יום ללא ויכוח, ללא ריב. שוב הוא היה מתנצל, שוב הוא היה מבטיח ושוב זה היה קורה.
גולן מספר: תמיד רציתי להיות ילד טוב. להתנהג כמו כולם, אבל מאוד קשה לי. אני מנסה ותמיד משהו גורם לי לצאת מריכוז, להפריע. אני לא באמת עצלן אני פשוט... פשוט קשה לי לשבת בכיתה ובבית. אני יודע שההורים רבים בגללי, אני שומע אותם וזה כואב לי. אני מרגיש שאני מאכזב אותם, לא מצליח להיות כמו אחותי הקטנה...
גולן אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות.
המונח הפרעת קשב וריכוז מתייחס לקבוצה של הפרעות במערכת העצבים המרכזית, הפוגעת בתפקוד היומיומי. ההפרעה מאופיינת בתסמינים:
:
ליקוי קשב - חוסר תשומת לב לפרטים, הסחות דעת תכופות וקושי להתמקד בעיקר.
היפראקטיביות - פעלתנות יתר שאינה תואמת את הנסיבות ומפריעה לתפקוד האישי ולסביבה. הילד תמיד בתנועה ונוטה לרגזנות.
אימפולסיביות - קושי לשלוט בדחפים. קופץ ממטלה אחת לאחרת, משיב לפני שסיימו את השאלה.
הסובלים מהפרעת קשב וריכוז הם אימפולסיביים ומתקשים לשלוט ברגשות ובהתנהגות. הם אינם פועלים בעקביות ובהתמדה ומתקשים להשלים משימות. דעתם מוסחת לעתים קרובות וקשה להם להתרכז בשיחה. הם מתקשים בפתרון בעיות ובדחיית סיפוקים. שכיחות התופעה יכולה להגיע עד לכ-10% מכלל האוכלוסייה, והיא רווחת יותר בקרב בנים מאשר בקרב בנות.
על פי ה- DSM, כדי לקבוע כי מישהו אכן סובל מהפרעת קשב חייבים להתקיים לפחות 6 מהתסמינים הבאים במשך 6 חודשים לפחות, המפריעים במידה שפוגעת בתפקוד התקין:
קושי בתשומת לב לפרטים וריבוי טעויות לעתים קרובות
קושי להתמיד בפעילויות שונות
חוסר הקשבה
אי מילוי הוראות וכישלון בהשלמת עבודה
קושי בהתארגנות לביצוע מטלות שונות הימנעות מלעסוק במטלות הדורשות מאמץ מנטאלי מתמשך
איבוד חפצים או אמצעים הדרושים לביצוע עבודה
הסחת דעת בקלות בעקבות גירויים חיצוניים
נטייה לשכוח משימות יומיומיות
כדי לקבוע כי מישהו אכן סובל מהיפראקטיביות ואימפולסיביות, חייבים להתקיים לפחות 6 מהתסמינים הבאים במשך 6 חודשים לפחות, המפריעים במידה שפוגעת בתפקוד התקין:
הנעה תכופה של הידיים והרגליים ותזוזה בכסא לעיתים קרובות
קימה מהמקום והסתובבות בכתה באמצע השיעור לעתים קרובות
ריצה וטיפוס לעתים קרובות בסיטואציה לא מתאימה
קושי לשחק בשקט או לעסוק בשלווה בפעילות מהנה
תנועה בלתי פוסקת
נטייה לדברנות
נטייה להשיב עוד בטרם הושלמה השאלה
קושי להמתין לתורו לעיתים קרובות
התפרצות לשיחה או למשחק
השלמה
חלק מהסימפטומים של היפראקטיביות ואימפולסיביות התקיימו לפני גיל 7.
חלק מהסימפטומים מופיעים בשני מצבים או יותר (למשל, בבית הספר ובבית).
קיימות עדויות קליניות משמעותיות לליקויים בתפקוד החברתי, האקדמי או התעסוקתי.
הופעת התסמינים אינה תלויה בהתפתחות של הפרעה אחרת, כמו הפרעה התפתחותית, או הפרעה נפשית.
הפרעת קשב וריכוז
היא יושבת בחדר ההמתנה של המנהל. התסריט מוכר, וחוזר על עצמו: הילד שפך מים בפנימייה, הוא הפך את החדר והתקוטט עם חברים עד זוב דם. האם הצעירה מיואשת ומבוישת. היא כובשת את פניה הסמוקות בידיה. כמה פסיכולוגים, כמה יועצים, כמה שעות תגבור, כמה הושקע בילד השובב הזה - ללא הועיל!
|
השימוש בתרופות מעודדות קשב, כגון ריטלין או קונצרטה, הולך וגובר. יש הוכחות ליעילות הטיפול בטווח הקצר, בעיקר בשיפור הישגים לימודיים. |