הקורס דן בדרכי הפעלה ביבליותרפית בבית הספר עפ"י שיטתה של דבורה קובובי לטיפוח בריאות הנפש. שיטת קובובי משמשת מזה שנים ככלי עזר ייחודי ויעיל בעבודת המורה והיועץ.

הוראה טיפולית, או ספרותרפיה עפ"י שיטת קובובי, שייכת לתחום הרחב והכולל של הביבליותרפיה. הוראה טיפולית עניינה ההקשר שבו מתרחש התהליך הביבליותרפי – המסגרת החינוכית. השיטה מכוונת בעיקרה למורה בכיתה כאפיק תקשורת עם התלמידים.

למידה רגשית

בשיטת קובובי מודגש ערוץ נוסף להשפעת המורה על תלמידיו: חומר הלימוד עצמו. המורה נעזר בחומר הלימוד כדי להגיע אל לב התלמיד מתוך מודעות ותכנון. המורה מתייחס לתגובות הרגשיות שמעוררים תכני ההוראה, ובמיוחד יצירות ספרות. תכני ההוראה נבדקים, בין השאר, גם מבחינת השפעתם על בריאות הנפש של התלמידים.

למידה רגשית מתרחשת כאשר מגלה אדם תובנה למעשיו, חוזר לחוויה שחווה, ומבין את פשרה. תובנה כזו עשויה לשנות תפיסות שגויות, ולהכין את הקרקע לצמיחה רגשית חדשה ובריאה יותר. חשוב לחזור ולעבד את התוכן הרגשי בכל פעם בלבוש שונה, מתוך זווית ראייה אחרת ובהקשר חדש. תהליך עקבי מעין זה עשוי להיטיב עם תלמידים החווים פחדים, אמונות תפלות וסילוף המציאות.

יישום השיטה בכיתה

מאחר שהקריאה היא מעשה יומיומי בגן ובבית הספר, המחנכים יכולים לעסוק בטיפוח רגשי תוך ניצול הקריאה הנעשית בלאו הכי בכיתה. בשיטת קובובי מעוררים את מודעותם של המורים להשפעת היצירות על התלמידים, ולדרכים שבהן ניתן לנווט השפעה זו בדרך מיטיבה.

שיטת קובובי מתאימה ליישום בכיתה, תוך שימוש בזמן ובספרי הלימוד הקיימים. יצירות הספרות לקוחות בדרך כלל מתכנית הלימודים ומצויות במקראות. ההוראה עפ"י השיטה מגבירה את המוטיבציה ללימוד ספרות, ואת השתתפותם הפעילה של התלמידים. היא גם משפיעה על האקלים הרגשי והחברתי בכיתה, בשל הגברת המודעות של התלמידים לרגשותיהם ולהתנהגותם.

קובובי מציעה שיטה מובנית להוראת הספרות, באמצעותה תוכל היצירה להיטיב עם התלמידים מבחינה רגשית ומבחינה קוגניטיבית. המורה מתווה את העיקרון המנחה את התייחסויות התלמידים לעצמם ולזולתם. כוונת השיטה היא לחזק בתלמידים את מודעותם העצמית ואת יכולתם לשים לב לגורמים הרגשיים המשפיעים על התנהגותם.