א. מהי חישה ומהי תפיסה?

אנו חווים את העולם באמצעות החושים. התגובות הפיזיולוגיות של החושים לגירויים חיצוניים. דומות אצל כל בני האדם. פרט לחושים יש עוד שלוש מערכות תחושה: תחושה שטחית (מגע), תחושת שיווי המשקל ותחושה עמוקה. מערכות התחושה קולטות גירויים מהסביבה ומהגוף עצמו.

·       גירוי חיצוני: קול, ריח, טמפרטורה, לחות, רוח וכו'.

·       גירוי פנימי: קרקורי בטן כשרעבים, תחושת נימול כשהיד נרדמת.

ידוע כי רגשות משפיעים על תחושות גופניות שמתעוררות בגוף וקובעות כיצד נגיב בסיטואציה מורכבת ומפתיעה. המודעות לתחושות תורמת להבנה עצמית.  

כשאנו מעבדים במוח מידע מהסביבה, מתקבלת גם חוויה רגשית הקשורה למידע זה. המוח מעביר מסרים למערכות הגוף השונות כמו הלב, כלי הדם ומערכת השרירים. הרגשות קשורים קשר הדוק לתחושות הגופניות שמתעוררות בנו. ניתן למצוא לכך ביטוי גם בשפה ובבחירת המילים בבואנו לתאר רגשות. למשל, פרפרים בבטן,  לב זהב, לבביות ומוסר כליות.

תהליך התפיסה מורכב משני שלבים עיקריים: קליטת הגירויים באיברי החישה השונים ועיבוד המידע שהתקבל מהגירויים הללו. יש תהליכי תפיסה הנבדלים זה מזה בהיבטים שונים. למשל, תפיסה שמיעתית, תפיסה חזותית ותפיסה מרחבית. עם זאת, יש מאפיינים המשותפים לכל אחד מהם.

ניתוח ברמה הפסיכולוגית והביולוגית מבחין בין חישה לתפיסה.

            ·       ברמה הפסיכולוגית חישה היא התנסות הקשורה לגירוי פשוט (אור אדום מהבהב) ותפיסה היא אינטגרציה ונתינת משמעות לתחושות (ניידת כיבוי-אש).

·       ברמה הביולוגית: חישה מערבת את איברי החישה והמסלולים העצביים שיוצאים מהם, שמהווים שלב ראשוני בקליטת הגירוי. תפיסה מערבת רמות גבוהות יותר במוח הקשורות לנתינת משמעות.