כללים בשיחה בין מנהל, מורה, תלמיד או הורים


הצג את נימוקיך בבירור, פרט כיצד הגעת להשערתך.

הצג את הנתונים שעליהם מבוססת השערתך.

עודד את בן-שיחך להגיב על עמדתך.

עודד את בן-שיחך להציג עמדה שונה.

דוגמה: מה דעתך על מה שאמרתי? עם מה אתה מסכים?

בדוק כיצד הגיע למסקנות שלו.

ברר בצורה פעילה את עמדותיו השונות משלך וכיצד הגיע לכך.

דוגמה: אתה חושב שיש להרשות לתלמידים להעדר משיעור התעמלות, כי לדעתך אימון גופני אינו תחום חשוב. האמנם

ברגע של היסוס [שלך או של בן שיחך] בהבעת דעה:

חשוב בקול רם מה גורם להיסוס לך או לאיש שיחך להסס, מדוע הוא מתקשה להביע דעה - האם הסיטואציה, או משהו אחר החוסם שיחה גלויה וכנה.

דוגמה: האם קטעתי אותך? אתה מסכים אתי? משהו מפריע לך?

חשבו יחד כיצד ניתן להתגבר על מכשולים אלו.

אתה חש שהגעתם למבוי סתום, בן שיחך נסגר ואינו אתך עוד:

ברר אם ניתן לתכנן יחד דרך להעלות מידע חדש בסוגיה הנידונה.

הימנע מוויכוח עקר של טיעונים וטיעונים שכנגד. אל תרים את קולך ואל תצהיר שאתה צודק.

במקום זה שאל שאלות פתוחות כגון: מה מביא אותך לעמדה כזאת?

האם אתה יכול להמחיש לי את טענתך? האם תוכל להציג נתונים התומכים בעמדתך?

לאורך כל השיחה הצג בגילוי לב את עמדתך וחשוף את ההנחות והנימוקים שלך. הזמן את בן-שיחך לחקור ולברר אותם.

היה נכון לחשוף את מגבלותיך ולהודות בטעות.