פקודת יום של ישראל טל
מפקד עוצבת השריון,

בבוקר יום 5 ביוני 1967, היום הראשון למלחמת ששת הימים


חיילי עוצבת הפלדה!

ניתן האות.

היום נצא לרסק את היד שנשלחה לחנוק את צווארנו. היום נצא לפתוח לרווחה את שער הדרום שהוגף בידי התוקפן המצרי.

 

שריונינו יביאו את המלחמה אל עומקי אדמת האויב. לא ששנו אל הקרב הזה. האויב רצה בו. האויב פתח בו. והאויב יקבלנו אחת-אפיים.

 

נזכור: זו הפעם השלישית הונף עלינו הפגיון המצרי. זו הפעם השלישית שגה האויב באשליה המטורפת: לראות את ישראל כורעת על ברכיה. בדם, באש ובברזל נעקור מלבו הפעם את המזימה הזאת.

נזכור עוד: אין לנו מלחמה באזרחי מצרים. איננו חומדים את אדמתם ואת רכושם. לא באנו להחריב את ארצם ולא לרשת אותה.

 

אנחנו מזנקים כדי למעוך את ריכוזי-הכוח שהתכוונו לאיים על שלומנו.

אנחנו מזנקים כדי לעקור מציריהם את שערי ההסגר המצרי.

אנחנו מזנקים כדי למגר את מזימת ההשמדה.

היום יכיר מדבר סיני את תנופתה של עוצבת הפלדה. והארץ תרעד תחתיה.

 

מפקד העוצבה

יוני 1967