פרקים לדוגמא
 
חזרה לתוכן
 
 


ויכוח מנדלסון - לאוואטר

מבוא
משה מנדלסון, נולד בשנת  1729 בעיר דסאו בגרמניה, ומת בשנת  1786 בברלין. הוא תרגם את המקרא לגרמנית, כדי לקרב את היהודים להכרת השפה הגרמנית שנחשבה לשפת התרבות, וגם פירש את המקרא. הוא זכה לכבוד מצד אנשי הרוח של תקופתו. בין הנוצרים שהוקירו את מנדלסון היה הכומר לאוואטר מהעיר ציריך בשוויץ, אשר אמר עליו כי יש לו נפש סוקרטית בגלל הספר "פיידון" שחיבר מנדלסון על השארות הנפש.

לאוואטר רצה להנחיל למנדלסון גן עדן, וחשב שיוכל לעשות זאת אם יצליח לשכנע אותו להמיר את דתו  ולהתנצר. שארל בונה, פרופסור בעיר ג'נבה, חיבר בצרפתית ספר בשם "חקירות לראיות על הנצרות נגד הכופרים בה". לאוואטר תרגם את הספר, והקדיש את התרגום למנדלסון. בפתח הספר כתב אגרת למנדלסון, ובקש ממנו לבחון את ראיות המחבר. לאוואטר השביע את מנדלסון, שאם יוכל לסתור ההוכחות של בונה, יפרסם את תשובותיו בספר. ואם אין לו תשובה - יעשה מה שהיה סוקרטס עושה לו קרא את הספר וגילה שאין לו תשובה על טענותיו: יודה על האמת ויקבל את הנצרות.

מנדלסון שהתרחק מכל ריב וויכוחים, לא רצה לחוות דעה נגד הנצרות. אבל לאחר הפנייה של לאוואטר לא יכול עוד לשתוק. גם חבריו הנוצרים הפצירו בו לענות לכומר דברים ברורים.

תשובת מנדלסון לכומר נכתבה ביום 12 דצמבר 1769. מנדלסון מתנצל כי מיום עמדו על דעתו החליט שלא להתערב בויכוחים על אמונה, כי הויכוח הוא ללא עזר וללא הועיל, אך נאנס עתה להשיב מפני הכבוד, כי כוונת הכותב רצויה.




קדימה אחורה